עמנואל הרומי על אסתר י

מגיד לך הכתוב כי המלך אחשורוש הצליחו הש' ית' בכל מעשיו בעבור הטובה שעשה לישראל ושהכרית שונאיהם עד ששם המס על הארץ והם הארצות אשר ביישוב שאינן תחת מלכותו רק פחדו ממנו. גם אפשר שהזכיר הכתוב כי השם הצליחו בכל דרכיו ונראתה גבורתו אחרי היות מרדכי לו למשנה. וגם על יושבי האיים אשר בים הרחוקים ממנו:

וכל מעשה תקפו וגבורתו. ר"ל חוזקו כי תרגו' חזקו תקפו:

ופרשת גדולת מרדכי ר"ל ובאור הגדולה שהיתה למרדכי ופרשת הוא שם נגזר מן כי לא פורש מה יעשה לו:

משנה למלך אחשורוש ר"ל שהיה שיני לו בגדולה. ופי' משנה כי המלך הוא כאחד בחשבון שאין דומה לו והמשנה הוא במספר שנים. והשליש תחתיו בשלשה:

וגדול ליהודים ר"ל שהיה גם כן גדול בעיני היהודים כמו שהיה על הגוים:

ורצוי לרב אחיו. ר"ל ורצוי לאחיו אע"פ שהיו רבים בעבור קנאת האחים או אמ' לרוב כי אין יכולת באדם לרצות טוב הכל:

והיה דורש טוב בעבור עמו ובעבור גדולתו ייחס לו עם ישראל. ואמרו דורש טוב לעמו. ר"ל שלא היה די שיעשה טוב לאשר ידרשנו מעמו אלא שהיה דורש לעשות טוב למי שלא ידרשנו מעמו:

ודובר שלום. ר"ל והיה דובר שלום לכל זרעו שלעמו הנזכר. או זרעו בניו ובני בניו. ולעולם הבנים יפחדו מאביהם והוא היה דובר שלום בתחלה אפי' לבניו שהם כעבדיו ואף כי לעמו והנה הזכיר הכתוב גודל מעלתו וענוותנותו כאשר הזכיר בו על משה אדונינו והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:

נשלמה מגילת אסתר ופירושה לה"ר עמנו אל זלה"ה