אילימה עה

והשכלים הכלולים בו הם הם המדודים הנמדדים בתוכו מאת המאציל הם הם ההשגות שישיג השכל הנאצל ההוא ועתה לא נמנע עצמנו לדבר במשלים הגשמיים כי כבר ידענו פירושם בהפשטת חומרי המשלים והנה לספי' ופרטי ענפיהם קורבה אל מאצילם והרחק ידוע והנה הקורבה הוא כפי מציאותם בהפעלותם ממנו ואחר שהנאצלים נפעלים מאת המאציל בלי אמצעי וענין ההפעלות נקרא מדידה וכח הפועל בנפעל נקרא קו המדה וההפעלות שיפעל השכל הנאצל וכוחות שיקבל מאת המאציל נק' שיעורים ומדות לפי מציאות' אם אורך ורוחב שהם משלים על הדברים הנרמזים הנה בהכרח יתרחקו הנפעלים הנאצלים ויתקרבו אל הנפעלים למטה דהיינו הנפרדים וא"כ יהיה להם ב' בחי' הא' מעולה ועליונה קרובה למאצילה. הב' רחוקה ממנו מתקרבת לפעולת' למטה ויש בין בחי' לבחי' שיעור ומדה עד כמה יהי' שיעור התפשט' הנאצל בעצמו מעצמו אל עצמו כמה יהי' בין מעלתו ודבקותו עם מאצלו לבין הרחקו וקורבתו אל עלולו הנברא המתפעל משפעו וא"כ יהיו עתה אלו ג' עניינים נמשלים במשל העליה והירידה ומה שבין דהיינו התפשטותו מעילוייו לתחתית ירידתו וכ"ז נמצא מכח המאציל המודד וע"ז נאמר לא סלקין ולא נחתין ולא מתפשטין אלא במשחתא דא ירצה על ג' בחי' הנז' כולם נמדדות מאת המאציל שעור מה שיתקרב כל נאצל ונאצל אל מאצילו ושיעור מה שיתקרב אל הנברא למטה דהיינו הרחקו ממאצילו ושיעור מה שיתפשט מציאותו בין זה לזה וכ"ז אינו שיעור משוער גשמי אלא שכלי רוחני כדרך שפי' ולא תאמר היאך ישער הגבול לכל משוער ומשוער ובו אין שיעור והיאך ימדוד לכל מדה ומדה ובו אין מדה שאין ספק שבמדה א' נמדדים הכל וזה רצה באומרו קו המדה ע"י קו א' ימדוד הא' כמה מדות ושיעורים ובניינים משתנים לכמה מיני בחי' וכולם משוערות ע"י קו המדה המודד אף כאן בנמצא העליון אינו בעל מדות ובקו מדות מדת הנאצלים מדדם כולם ובו אין מדה ושיעור ח"ו. אמנם ימדוד הנמצאים כרצונו וכבר הארכנו בזה די הצורך כמה פעמים ולכך לא יתרחק שום מדה מן הנמדדי' מלהתייחס מדידתו אליו ח"ו אלא הוא המודד אשר נתן שיעור ומדה בקו המדה והוא קו מדה ישר פשוט אין בו לא מדה ולא שעור אלא יתייחס במלת קו כאמרו התפשטות שיתפשט וימדוד ועכ"ז נתננו כלי לפעול' המדה ואמרנו דהיינו בהתלבש סוד עצמותו באור הכתר ועי"ז יהי' מדה ושיעור למדות כעין התלבש הנשמה בגוף לפעול וכדרך שפי' בתמרים הקודמים ובתמר זה בפ' הקודמים ולעולם כל שיעורים ומדידות יתייחס אל המודד וימצא עתה מודד ונמדד ע"י אמצעי קו המדה ולזה להיותו אמצעי בבחי' הוא עצמותו חייו המשולחים לספי' ולזה כל המדות ממנו ובו אין מדה ושיעור כמשל קו המדה הגשמי המודדת ע"י כח האומן כל הבנין והמגדלים והשורין והחומות ובה אין מדה וזה טעם למעלת קו המדה למדוד:

פרק טל הנה בפ' הקודמים בתמרים הקודמים ביאר' היות המאציל יודע כל אלו הנמצאים ולא בידיעה מחודשת ח"ו אמנם ידעם קודם מציאות' ידיעה קודמת כקדמותו אמנם אחר מציאות' לא חדשו בו שום ידיעה אמנם הם בעצמותו במציאות יותר נאות ממציאותם והוא ישכילם בהשכלת עצמותו והוא וידיעתו א' תכלית האחדות אמנם בצאתו מאתו יתפשטו ויתרבו ויתחדשו וכאשר נשער היות המדה המתפשט' חיות לנמצאים מאתו הנה לא יתרחק שיתעלו בסוד קו המדה עילוי אין תכלית לו ואין קץ שהרי הם אינם נמדדים אלא מאת אשר אין קץ ותכלית לעצמותו והנה כאשר נתרחקו וירדו באצילות' למטה אבדו המעלה הנז' שהרי אינם בהבדלתם כמציאות בעצמותו ואחדותו הפשוט ולזה קו המדה אין בה מדה ושיעור כעין המאציל שאין בו מדה ושיעור והם באחדותו ועצמותו וידיעתו כדפי' וכאשר יתפשטו החיים הנז' אליהם יתן להם מדה ושיעור מאין מדה ושיעור ולזה כולם ישוערו ממנו מפני קדימת מציאותם בו בקדימתו אחדותו ידיעתו בו כאחדות אמתת עצמותו וימציאם וימדדם בחיים שהם משולחים מאתו היינו שהוא הוא מתדבק בנאצליו ומחיה אותם וממציאם ועכ"ז יש בהם ב' בחי' הא' מציאותם מעצמותו שאינם אלא בסוד רצון הרצונות שפי' בתמר אב"ג הב' מציאות' בעצמם שהם מהרצון ולמטה ולזה יתפשט חיותם אליהם ממנו בסוד קו המדה דהיינו התלבשות אור המאציל בנאצל א' למדוד דהיינו בוצינא דקרדינותא שפי' לעיל והיינו עתה צאת המדידות ממנו ובו אין מדה ושיעור ולא ריבוי ולא שינוי והנמדדים יתרבו וישתנו כדפי' ועתה בהשערה זו ישער שכל המשכיל צאת המדות מקו המדה ובה אין מדה כעין מציאות צאת הנמצאים מאת ממציאם ובו אין רבוי ולפי מה שישער המדות והתפשטותם ורבויי' ושינויי' כך יתרחקו מאת קו המדה שהיא המודד' ולפי מה שיתקרבו כך ימעט מדות' ורבויי'. והנה אלו תשער מאין כלי דהיינו עצם הספי' כדפי' בפ' ל"ו במשל הזכוכית הנה הנפח דהיינו רוח החיים לא ימדוד אמנם כאשר תחלה האציל נאצל א' כלי ונתפשט עצמות הכלי עד המציא הספי' גילוי עצמי ברצון המאציל וכח המאציל בנאצל נתן מדו' ושיעורי' במציאות עצמותם שהם מעצם הנאצל הא' והפועל בהם הנפח המודד בסוד קו המדה בהתפשטות' כדפי' ולזה