אילימה עב

ותרגום בחלקלקות באפלא במשרעא באפלא בקבלא וכל זה פי' בערוך בערך שר"ע ואם נפרש לפי זה לשון בוציצא מלשון בוצץ יהי' פי' לשון חלקלק ואין בו תפיסה ולא פעולה ידועה אמנם אין נראה שיאות אל הענין. והנראה אלי כי מאחר דזמנין נקיט בוציצא זמנין בוצינא וכולא בחדא מילתא שהכל ענין א' בלשון הירושלמי דהכוונה נר ומלת קרדנותא או קדרנותא נאמר לשבח ומעלה וכבוד יורה על מה שיורה. אמנם באידרא בשעת פטירתו פי' בענין התיקו' אשר לכתר ענין נפלא שאינם בערך הכתר בעצמו אלא מצד הספי' התחתונות ונתן טעם לדבר והמשיל משל לנר שהעינים הצופות בו ישאבו אורו ויעשו חוטי שלהביות מתנוצצות מהנר לעינים ולכך הספי' צופות בכתר ומצפייתן בו יעשו תיקו' מתנוצצים לבחי' נערכות לא שיהי' הכתר מצד עצמו תיקונים וההקדמה הזאת ביארתי' בארוכה בעין רואי ת"א. ולזה יקרא הכתר בוציצא להראות על סוד תיקוניו כעין הנר המתנוצץ לעין הצופה וכן הוא ענין המדה שאין בו שיעור ומדה אבל ישער וימדוד לערך הנמדד ולצפייתו יתן בחי' אמצעות בינו ובין הנמדד והיינו קו המדה ולזה יכונה בשם בוצינא כנציצות הנר ממש. ומלת קדרנותא רוממות כדפי' ירצה שכאשר יגבה הנר למעלה למעלה ויתרחק מחמת הרוחק יתנוצצו אותם הניצוצות **(נר' שצ"ל וחוטי)** ומטי שלהביות לעין הצופה לתת אמצעות בין הרואה והנראה. ואם נאמר קדרעותא לשון קדרות ושחרות ג"כ יתיישב שמחמת השחרות המעלים הכתר וההרחק אשר בינו ובין שאר הנאצלים נעשה המציאות הזה שהם התיקוני' והמדידות והשיעורים והכל עולה אל מקום א' ואי גרסינן קרדנטתאי:

**(אולי חסר)** פרק כח מעולפת מלה זו נגזרת מן הכתוב מעולפת ספירים והוא מלשון ותקח הצעיף ותתעלף שהוא לשון כסוי ועטוף ועניינו כאשר קו המדה ימדוד ויתפשט אינה מעולפת אלא מתפשטת והולכת ומשערת וכאשר יעטוף כחה בעצמה ולא ימדוד יותר והרי אינה חסרת דבר שהרי כחה ורצונה למדוד ולשער אמנם נתעלף ונתעטף ונתכסה כחה בעצמה ולא מדדה אמנם במציאות' בכח למדוד זה יקרא מעולפת והוא כעין מי שיתעטף בעצמו ולא יוציא מעשהו לחוץ והענין שאינה מעולפת לעולם בתחלת התפשטות מפני שהיא מתפשטת ומודדת. אמנם למטה כשיתחיל להכנס באצילות הספי' שיש עיטוף ועיכוב ויעמוד מציאות' ואינה מודדת תתעטף עצמות' בעצמות' ולא יתן מדה אלא היא עומדת כח פעולת' בעצמה וכאשר השלים קו המדה ומדדה כל המדות כולם הנה הגיע מדידת המדות אל מקום שהגיע התחלה לאסוף עצמה בעצמה ולהסתלק והרי אותו הכח שנתפשט נאסף מדרגה אחר מדרגה להקשר בשורשו והמדות מדודות הרי היא מתעלפת ועולה ומתעלפת עצמות' בעצמות עד שיתעלף מציאות' אל סוף חלוק' וקשר' אל מציאות' ותחלת התפשטות' וזהו ענין עילוף זה בענין שהם ב' מיני עילוף הא' קודם התפשטות בערך שיתפשט הב' אחר התפשטות בערך מה שנתפשט ומתעלף ומסתלק כדפי':

פרק כט ספירי"ם מלה זו היא מלשון ספירות והם בחי' הספירות שיש בהם בחי' ההנהגה בחסד ודין ורחמים והכולל דהיינו ספירות הפעולות שהם מכוונות בגוונין כמראה הספירים שהם אודם פטדה וברקת וכבר הארכנו ענין הגוונים בסוף פ"ד ויתבאר במקומו והנה כאשר תהי' סוד הנשמה הזאת מתפשטת ומודדת יהי' התפשטות במציאותה עד הגיעה אל מציאות עצם הספי' עד שתהי' עטופה בספיריות הספי' בחי' צאתם מנשמה אל כלי:

פרק ל ארגווני"ן הנה מלת ארגוון הוא תרגום ארגמן והוא צבע ממיני הצבעים יש שפי' שהוא האדום ויש שנחלקו ולפי המקובלים יהי' צבע הכולל בעניינו ד' מיני צבעים שהן הלובן והאודם והירוק והתכלת או השחור והטעם שהם פי' ארגמן אוריא"ל רפא"ל גבריא"ל מיכא"ל נוריא"ל והם ה' פעולות הספי' דהיינו חג"ת ומלכות וכאשר יופעלו למטה בסוד התפשטות פעולתם יקראו ארגמ"ן דהיינו מציאות' בפעולת' בד' חיות ועתה השרשתם בספי' למעלה בסוד קו המדה יקרא ארגוון וכאשר ימדוד קו המדה מדות הרבה מאלו המציאיות יקראו ארגוונין:

פרק לא מגדל הפורח באויר הנה בזה יורה בכמה מקומות היות הענין סוד אות ראש למ"ד כזה ל אותה הבחי' שהיא עולה על כל האותיות ולא על האותיות לבד אלא עולה כשיעור ו' על גופי האותיות ועל ראש אות ו' הוא עשה סוד המגדל. והענין הוא כי מגדל בכל מקום הוא המלכות והיא עולה ממטה למעלה על ראש האותיות והאותיות שיעורן הוא ד' בחי' מזרח מערב צפון דרום דהיינו גופי האותיות כאשר יתבא' ועל שיעור ד' בחי' ההנהגה הזאת יעלה סוד ו' שיעור קומת הת"ת הוא בתוכיות הבינה הנק' אויר עם היות שיש אוי"ר בדרך אחרת כאשר יתבאר בעז"ה עכ"ז יתייחס בו סוד אוי"ר כאשר נבאר והמל' י' על ו' בתוכיות הבינה והיינו שהוא מגדל שהוא פורח ומתעלה משפל מקומו שהרי בחי' למטה מאות ו' ופורח באויר ועולה על ו' בסוד אשת חיל עטרת בעלה וסוד סילוקה שם הוא בפריחה שאינה בהילוך ועליה טבעית שהרי מדרך הספי' להתעלות עילוי בסדר זו