אילימה עא

היא ח' ובחי' הת"ת שבה הוא וא"ו ובחי' המל' שבה היא ל' ואלו הם כלי להוציא הבינה מעש' להגלות והיינו שהספי' הם קולות כדפי' במזמור הבו לה' ואלו הקולות אינם נמצאות למטה אלא ע"י ג' בחי' דהיינו חי"ת הוא חיך שבו נובעות הקולות הם הספי' מהעלמן. וא"ו היינו לשון המוציא הקולות להביאם אל הדבור ואל הגילוי למ"ד הוא מגדל הפורח באויר והיינו שפה שבה השיניים והוצאת הדבור והם ג' בחי' ח' בינה ו' ת"ת ל' מל' והיינו בחי' בקו המדה שעל ידה ימדוד מדידות ושיעורי' למדות העליונים והנה בתיקו' בבא קמא ש' א' ביאר בזה ענין רב אכלול מדבריו כללים הא':

פרק כה עזקא. הנה שיעור הטבעת לפי הנראה בתיק' ובכמה מקומות שהחכמה היא **(נר' שצ"ל טבעת)** נובעת הקידושין שבה סוד הקדש ולכך אומרים לגבי כלה תהא מקודשת כהקדש ועניינה תקביץ ג' ספי' דהיינו סוד נקודה בהיכליה דהיינו בו דהיינו ב' בינה היכל אל החכמה ושם בתוך אות ב' י' שהיא נקודה בהיכליה דהיינו כזה ב ואות ו' סותם ומעלים הבינה והחכמה מפני שאינו מתפשט ואינו נותן התפשטות להנהגה ולזה הוא סוד טבעת כזה כו שחותם ומעלים הכל כזה $ציור בספר$ והנה ג' ספי' אלו הם חכמה תבונה ודעת הם נקשרות בהם יעלים כל האצי' ובהתפשטות' יתפשט ויתגלה והנה יש טבעת ויש טבעת מפני שמציאות הבינה והדעת והחכמה נקשרות בבחי' רבות מאד ולזה כל איזו בחי' מהם יתייחס בשם טבעת וכל עוד שיוכללו בו חכמה ותבונה ודעת ויש בחי' אל הטבעת למעלה מכלם בסוד אות י' שיפתח עצמות' למעלה ויקבל בתוכיות הבינה והדעת ויעשה טבעת המטביע כל הספי' ומכאן ואילך כל איזו בחי' שיבחן עד התפשט הת"ת אל מקומו כל עוד שהם בחי' לחכמה ותבונה ודעת נכללים הכל בחי' טבעת ולא יפתחו הבחי' אלו משתים או בינה ודעת בחכמה והוא הטבעת הראשון או חכמה ודעת בבינה והיא טבעת הב' ולכך בקו המדה ב' טבעות הם זו נגלה וזו נעלמת בערך בחי' זו בזו:

פרק כו מזלגין הנה מלת מולג יאמר על ענין האוחז כעין הבשר בקלחת שנאחז במזלג והנה ענין המזלג הוא סוד ענין קשר וייחוד לספי' כדפי' בכמה דוכתי שיתפשט המשל בזה בחי' מהחסד ויכלל בגבורה ויתאחז בה אחיזה גמורה והיינו חסד שבגבורה ויצא בחי' מהגבורה ויכלל בחסד ויתאחז בה והיינו גבורה שבחסד. והנה הבחי' האלו יתייחסו בשם מזלגין דהיינו בחי' מזו נכללת ונאחזת בזו ובחי' מזו בזו ואלו המזלגין יהיו מספרם בבחי' הספי' שנשתנות מזו לוו לקשר הדין והחסד ולזה לא ימצא ענין מולגין רק למטה אחר הבחי' שקו המדה מודד ימין ושמאל וצריך לכלול ולקשור ימין בשמאל ושמאל בימין אמנם למעלה מבחי' זו אין צריך שום קשר שהכל מיוחד ונקשר מעצמו אמנם מכיון שנתייחס המציאות בייחס ימין ושמאל צריך לקשר זה בזה וזה בזה ע"י המזלגין הם הבחי' הנז' כדפי' רז"ל שהם סוד ו"ק מן החסד לגבורה וו"ק מן הגבורה לחסד והטעם שהמזלגין הם בחי' ו"ס בסוד בחי' ווי"ן המתפשטין מצד זה אל צד זה והיינו משל כזה $ציור בספר$ ומהפכים מדתם למדת הספי' שהם נאחזין בה כלומר אם הם מחסד נכנסין בגבורה והם נהפכין אל מציאות הגבורה ודיניה ואם הסמגבורה נכנסי' בחסד ושם נהפכין אל מציאות החסד ורחמים ולכך נמשלים כמזלגין כזה $ציור בספר$ ואוחזי' המדות ומקשרים אותם זו בזו אל הנהגה אחרת. בקשר וייחוד והמשל הגשמי ידוע' אל המשל הרוחני. פרק כז תמצא בדברי רשב"י בקו המדה ובמקומות אחרים לפעמים יאמר בוצינא דקרדינותא ולפעמים יאמר בוצינא והנה מלת בוצינא הוא לשון נר כדמתרגמינן בהעלתך את הנרות בוצינייא וענין קרדינותא יש בו ב' גרסאות בקצת מקומות בזוהר גריס קדרנותא והוא לשון שחרות להורות על רוב הבהיקות כענין ישת חושך סתרו והענין ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים כדפי' בריש ס' הבהיר. ויש מפרשים לשון גפרית כדמתרגמינן עצי גופר אעין דקדרוס וירצה על דבוקת האור העליון בו כדבקות האש בגפרית ואית דגריס בכולהו קדרטן וכן מהם פי' בערוך ואין מהם ראיה לקרדנותא אלא מפ' ותנח התבה על הרי אררט מתרגמינן טורי קרדו ואם הי' כוונת מלת אררט לרמוז על ההרים הגבוהים הזה ניחא שהיה ממנו ראיה למלת קרדנותא שהוא לשון רוממות אמנם נראה שהוא שם מקום וא"כ קרדנותא לא נדע בו שם כלל. והנה בקצת מקומות בקו המדה עצמה קאמר בוציצא וחפשתי ולא מצאתי רק שמלת חיפוש מתרגמינן בציה תחפשנה תבציה חופש מבציה וכיוצא ואם כן נאמר שנגזר מלשון זה בוציצא דוחק גדול וא"כ במקומות בתיקו' בענין קו המדה דקאמר בוציצא דקרדינותא אלו גרסינן בוציצא דקדרותא ירצה חופשת בחשך ובשחרות ואין לו מנין ואין לו ענין ואי גרסינן בוציצא דקרדינותא לא נדע ג"כ עניינו. והנה בשמואל סי' י"ד כתיב ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבור על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה שם האחד בוצץ ושם השני סנה ופי' הרד"ק לא נודע אצלינו ענין השמות אלא שיונתן תרגם בוצץ משרועיתא מקום חלקלק מדברי רז"ל בשערתא דנהרא