אילימה נא

ויוכללו זו מזו בזולת עוד כללות ועניינים אחרים אבל לכללותם ועניינם פרטים הרבה יתבאר עניינם בתמרים המיוחדים לספי' אלו בע"ה אמנם מה שצריך להשכלת סוד אצי' הוא כי הת"ת יתחיל אצילותו והתפשטותו בו ב' הספי' ויגלה א' החסד ובתוכה ב' הספי' ת"ת בתוך הגבורה בתוך החסד ויתפשט הגבורה מן החסד והת"ת בתוכה והרי נכללה מב' ויתפשט הת"ת למטה מב' כלולה מב' כדפי' והנה ענין השתלשלות המדות אינם עלולות זו מזו כל עניינם שיתאצלו חסד מן הבינה וגבורה מן החסד ות"ת מן הגבורה מן האין המוחלט כדי שנאמר שממש הם עלולות זו מזו כדרך שיאמר החוקר שהשכל עלול מהשכל ושכל משכל אלא יש לשכלים האלו מציאות קודם מושרש ויהיו ג' נמצאים ראשונ' ויתאצלו אח"כ זו מזו להמצא מציאותם במקומם ולזה לעולם כח א"ס נתון בהם בסוד היות קו המדה מודד מדת' ע"י עצמות וכלים הנדרש בפ' הקודמים ובהם יתלבש כח א"ס באצי' ובמציאות' כדפי' והנה כשתבחין הגוף הזה תמצא התפשטותו מנקוד' אמצעותו דהיינו הטיבור אמצעות הגוף אחר שבאמת תחלת ג' ספי' אלו הם מהת"ת שהוא הוא נקודה אמצעי' כדפי' והיינו אמצעות נקוד' בחי' הת"ת וכאן הגיע התפשטות הת"ת מה שיבחן ממנו בערך החסד והגבורה דהיינו שלשה מהששה דהיינו חצי הגוף וסוף חציו הוא הטיבור דהיינו סוד הת"ת נקודת אמצעיתו וה"ס המל' שבו העושה באמצעותו גבול בין ג' עליונים לג' תחתונים ולכך חותם המחתים ג' למעלה וג' למטה ונקודה באמצע היא המל' ירח בן יומו כזה $ציור בספר$ דהיינו הטיבור אמצעות הגוף ג' וג' כדפי' וכאן היא ענין המל' ואצילות' כאשר נבאר בפ' שאחר זה בע"ה. ולכך תצייר כאן מציאות שרש אשר לה בו ונעלם נכלל בתוכו והמציאות הזה מעבר המאכל לעובר במעי אמן דהיינו סוד הדעת המתפשט' בתוך הגוף ופועל ענין המעים שהרי הדעת אינו ספי' לעצמה אלא ענף ספי' אור הכתר מתפשט ומתאצל למטה ומתעלה כנשמה בתוך הגוף בתוך הספי' וענין הנשמה הזאת הוא סוד מעים בעלי הרחמים בתוכיות הספי' כאשר יתבאר במקומות בעז"ה:

פרק ח הנה באצי' המל' רבו העניינים והחילוקים יתבא' במקומ' בעז"ה. אמנם בערך אצי' עיקר אצי' כאן כדפי' באדרא ובמקומות רבים אמנם הענין שהת"ת בעל ו"ק זכר והמל' בעלת ה' ספי' נקבה והענין כי ההנהגה העליונה תתבחן כל פעולותי' הת' הג' והם חג"ת נ"ה להם בחי' לחסדים והם חמש ולהם בחי' לגבורה והם ה' ואלו ואלו יחד ה"ס ה' ספי' להם פנים ואחוריים הפנים הם חסדים זכרים והאחוריים הם גבורות נקבות. והנה החסדים הם ת"ת והגבורות מל' וה"ס זרועות וגוף ושוקיים בזכר וזרועות וגוף ושוקיים בנקבה וכאשר התפשט הת"ת עד ג' ספי' אלו מיד מתגלה מדה זו שזו היא מקומה אחורי הספי' אחור החסד זרוע ימין אל המל' אחור הגבו' זרוע שמאל המל' אחור הת"ת גוף המל' עצמה והנה האחוריים למטה מהפנים ונעשים שם למל' ראש על הזרועות דהיינו כמו שהחכמה והבינה או קרוב להם ראש הת"ת בעל הספי' כך נעשה אחור לאותו ראש גולגלתא דנוקבא ועושה בין החסד והגבורה בענין שנגמרה מציאות הספי' הזאת היא מדת המל' אחורי הספי' והגיעה התפשטותה עד הטיבור ועתה הדעת תנהג ב' הנהגות כעין עצמות בכלים או הנהג' הרחמים והם פני הספי' הנז' איברי הזכר או הנהגת הדינים והם אחורי ספי' איברי הנקבה וכאן מקום המל' והנהגתם והנה הם ב' הנהגות כלולות פנים ואחוריים דין ורחמים זכו"ן וגמר התפשטות הספי' דהיינו גמר המציאות ונמצאות ב' ספי' גמר הגוף דהיינו מתנים חלצים שוקים יריכים הם סוד התפשטות נו"ה שהם גמר מעשה החסד והגבורה שכבר נתפשטו ה' ספי' מהבינה אלא שהיו נעלמות אלו הב' למעלה מפני שהם ענפי החסד והגבורה ולכך החמשה נגלו מהבינה אמנם לא נגמר אצי' עד כאן והיינו ב' שהן ד' שהיינו נצח והוד פנים שוקיים לזכר אחוריים שוקיים לנקבה ונתפשטו זה מזה נצח מהוד הוד מנצח ולכך כלולים זה מזה ויש בעניינים עוד דברים תשמעם בתמר אשר לעצמ' בע"ה ודרך כלל הם ה' ספי' לאצלות מהבינה נידונות לב' פנים ואחורים תפארת ומלכות והם זכר ונקבה כללם חו"ג זרועות פנים ואחוריים גוף ת"ת פנים מל' אחוריים נו"ה שוקיים פנים ואחוריים והם שיעור קומת ב' הגבורות שהם הדין והרחמים והנה עיקר ההנהגה כפי מציאות זה הוא היות ב' הגבורות אלו בלתי משלימות אלא כל הנהגה לעצמה מפני שעדיין לא נאצל דרך יתמתקו הדינים והנה הדינין וקושיין לא יוכל העולם לסובל' לכן צריך עדיין גמר ענין לב' אלו ההנהגות וגמר עניינם הוא שיתאספו המדות ה' מדות אלו בעניין א' ויכלל שיעור קומת המל' ויעשה נקודה אמצעי' לקיבוץ הה' הדינים וענין הקיבוץ היא נקודה לעצמה ונגמר ההתפשטות הזכר ונוטל היסוד מדה האוספה הה' ספי' שהם זכרים חסדים ומקיבוצם נעשה ספי' היסוד והוא עשה לתת המתקה לדינים ולכך יאסוף **(אולי צ"ל הח')** ההח' אל הנקודה א' היא הספי' בעצמ' ויאסוף הה' דיני' הנקבה נקודה א' והיא שהדיני' בית קיבול לרחמים ולכך יאספו הדיני' ביובשן מימי החסדים ולכך ממציאות קיבוץ הדיני' נעשה בית קיבול ליסוד ליכנס