אילימה רצט

שדרך בם התחתוני' צופי' למעלה כדפי':

פרק ה אמה וב' בימין הנה היסוד יש לו עם הנ"וה כדפי' בסוד הרגלי' אמנם יש להם לג' מדות אלו עוד בחי' ב' חשובה מהקודמ' שבחי' זו היא השפעת כל הספי' וטובן היא נמשכת ומתקבצת בב' מדות אלו היינו נו"ה נק' צבאות דהיינו משך כל החילי' העליוני' מתקבצי' שם להתבטל הטיפה הזרעי' להמשיך אל היסוד ועל סוד זה נאמר כל הנחלי' שהם רמ"ח איברי' הולכי' אל הים שהיא הנקבה. אמנם אינם הנחלי' נמשכי' אל הים אלא יש להם מקום ששם מתקבצי' והיינו אל מקום שהנחלי' הולכי' דהיינו בנ"וה שהם רהטי' שקתות המי' שהשפע הוא מתקבץ בהם והם מבשלי' אותו ומתקני' אותו כדי להיותו נשפע אל היסוד והיסוד מושכו אל הנקבה כאשר נבאר בעין יעקב בע"ה. והנה אלו האיברי' הם בחי' ביצי הזכר ומדתם אינה כמד' שעור קומת השוקיי' שהם בסוד וו"ין וקשרי' כדפי' אלא מדתם יו"דין והם ב' יו"דין והטעם ששיעורם מן החכמה כדי לבשל סוד הטיפ' שכל מציאותם י' ודאי וכאשר תסתכל תמצא שהם מעין בחי' הדעת בקרוב בבחי' מה הם נעלמי' ובבחי' מה הם נגלי' והיינו שיש להם כיס להתעלם והיא בחי' כ' המלבש' ב' יו"דין דהיינו ב' יו"דין יו"ד במילואה מצד החכמה והכיס מתעלם מצד הבינ' דהיינו שהוא כ' ודאי ובחי' כיס היא המל' והיו"דין הם זעירין והיינו בחי' צירי וסוד האיברי' האלו מצד הדעת אלא נתפשטו ונגלו כדי לפעול אל הנקבה תי' הזרע והיינו המשכת הברכה מן התוכיות והשפע מן ההעלם אל ההתגלות שאין לך דבר נסתר ונעלם יותר מן השפע כאשר אבאר בע"ה בעין תפוח והוא מתגלה עד שנחלק לכל הנמצאי' והכלי' המוציאי' אותו מן הנעלם אל הנגלה הם ב' הביצי' הכלי' הבינוני' בין הנעלם והנגלה. ויש עוד אל הכלי' האלו ב' חוטין וסודם נעלם למאד מאד מפני שהם בסוד וו"ין ארוכי' צנורות להמשיך השפע ולהביאו ממקום הנעלם אל הנגלה ולהלבין סוד הטיפה ולבשלה והם נעלמי' יותר מב' בחי' יו"דין והיינו סוד וו"ון המושכי' ליו"דין ויש בחי' בזה לאמה ממש כאשר נבאר בע"ה:

פרק ו במה שפי' כשתכלול כל הנז' תמצא שהם ג' בחי' אל ב' מדות אלו בזולת מציאות בחי' אחרות אשר להם כדפי'. ואלו הם הא' פנימי' בסוד הדעת והם כליות והם תוכיות והם מולידות כח אל ההולדה המשכת בישול הטיפה הזרעי' ובחי' זו נעלמ' כשאר בחי' הדעת שהיא בלתי נראית והיא מתעלית בתוך הגוף כדפי' בתמר. הב' היא נגלי' למאד והיא הבחי' המתפש' לחוץ והיא עוזרת ג"כ להולדה והם שוקיי' וירכי' ולכך הבני' נקראו יוצאי ירך יעקב יולדו על ברכי יוסף ועליה יכרעון אחרי' והיינו סוד ההמשכ' כורע בברוך. הג' אמצעי' בין זו לזו והיא ביעין דדכורא ובאמת הם עיקר כלי ההולד' אמצעיי' בין הכליות והשוקיי'. אמנם בחי' זו מתלבשת אל בחי' היסוד שהיא נקוד' על ב' נקודית והם סגולתא להמציא מסוד הראש ג' מוח' עילאין סגולתא עילאה משך הטיפה ולבשלה ולהכינה למטה ולכך הם בערך שוקין סגול יסוד למטה מב' כדפי' שהוא הבחי' האחרונה לשוקיי' דהיינו רגלי'. אמנם בערך בחי' אמה וב' ביעין היסוד נקודה על ב' נקודות מתעלה על ב' וענין המציאות הזה לא יתרחק להמצא פעמי' אין מספר בכינוי התורה כאשר נבאר בעין ה' בע"ה. והרי לפי זה תמצא בספי' שהם משולשות ב' בחי' סגול או סגולתא ולעולם הסגולתא משובח' מן הסגול. הא' שהסגול למטה מן האותיות והסגולתא למעל' מן האותיות. הב' במדרג' טעמי' הסגולתא אבל הסגול במדרג' נקודות. הג' סגולתא הור' עילוי הנקוד' למעל' מתעלי' והסגול הורה נפילה שירדה הנקוד' העליונ' למטה. והנה עתה בכח"ב סגולתא ודאי כשהכתר מתעלם ומעלה והדעת הוא המשלי' ירד ונעשה סגול חכמה ותבונה ודעת וכן בת"ת וחו"ג בהיות הכתר הת"ת מתעלה וכתר על החו"ג הורה על בחי' העליונ' והיא סגולתא ירד למטה מחסר וגבורה ונעשה סגול וכן בנה"י בבחי' שוקיי' שהוא התפשטות ויריד' הורה סגול יסוד למט' מב' בבחי' אמה וב' ביעין הורה על סגולתא כדפי' א"כ תאמר שבחי' סגולתא מצד הדקות הנעלם ואין בחי' סגול וסוד הכלי' האלו הם מתפשטי' ונגלי' בבחי' רעת אל בחי' הגילוי והביעין מתגלין ולא כ"כ והאמה מתגלית בעצם ויוצא' מהעלמ' אל הגילוי:

פרק ז שיעור ומדת האמה אינה כביעין והיא כביעין אינה כביעין שהיא נו"ה שעיקר מדת' יוד"ין והחוטין שבהם נעלמי' ונפתרי' א"כ עיקרם הם הביצי' בעצמ' קבוץ השפע מפלגי מים שקתות המי' רהטי' וכיוצא והגידי' החוטין הם נחלי' מושכין המי' לכלי' כאומ' וצמית והלכת אל הכלי' ושתית מאשר ישאבון הנערי' אמנם האמת עיקרה ו' והטעם שקו האמצעי הוא שיעור מדת הו"או וכך הוא הוא נק' וא"ו זעירא דהיינו שיעור מדתו ו"ק ויש בו ג"כ בחי' י' דהיינו סוד עטרה דברי' שאות י' בחי' המל' י' זעירא מתעטרת עליו והיינו