אילימה רפו

והויית כל נולד ונמצא וחידוש כל מתחדש והשמאלי לעקור נטוע לבטל ולהפך הפעולה ממטה למעלה אל ההעדר. הב' לטעת היינו אחר לידת הפעולות וצמיחתן נטיעתן וקיומם כאומ' ארזי הלבנון אשר נטע והשמאלי למות והיינו לאסוף הנטיעות אל שרשם ואסיפת האור (אמר המעתיק כך מצאתי בהעתקה ונ"ל שט"ס יש כאן וצ"ל והשמאלי למות כאן בא' והשמאלי לעקור נטוע בב' והמעתיק הא' הפך אותם והאמת הוא כמ"ש שכן בפ' עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע ודו"ק). הג' לרפואה וזה מצד קו האמצעי מקדים השמאלי ולכך מקדים השמאלי וחתם ריפא והיינו סוד אור הכתר ומשם הרפואה אל כל מציאות הנולד ובא למות מצד השמאל יתרפא מן הימין והשמאלי להרוג היינו קציצת הנמצאות שלא יתקיימו כדכתיב הלא מפינו אוכל נכרת שהושפעה הברכה ונהרגת וכיוצא בענינים. הד' לבנות היינו כעין ויבן ה' אלהים את הצלע וכיוצא כל בנין על יסוד מה בסוד שיקדים לאדם ענין כמציאות אסוך שמן ועליה ישרה הברכה וכיוצא מצד המל' והשמאלי לפרוץ דהיינו תת פרצה מצד השמאל שיכנס החיצוני ולהכניס מארה בכל מציאות מעשה האדם ולפרוץ בניינו ותי' מעשיו ומה שבנה ותי'. הה' לשחוק היינו מן היסוד שבו לוייתן זה יצרת לשחק בו והיינו שהדברים יצאו מתוקנים ומתברכים והשעה משחקת כל אשר ירצה יבא לידו ואין דבר שלא יהיה מאיר והשמאלי לבכות כל דבר שיהיה חשוך ואין ברכה במעשה ידי אדם ואין דבר נשלם כרצונו והוא קשה יום כדכתיב אם לא בכיתי לקשה יום. הו' רקוד היינו בנו"ה שהם השוקיים שמשם כל פעולה תשתלם ואין ב' ספי' אלו מעכבין השפעה אלא מזומנים לפעול הטוב ולהשפיע בשמחה והעסק הטוב. והשמאלי ספוד היינו התהפכות הספי' האלו לדין ויהיה אדם עסקיו תמיד בהיותו מצטער על צרה כנהר צר זו אחר זו לא שקט ולא נח ויבא רוגז. הז' כנוס אבנים דהיינו התקבצות ההיכלות וקשרם שהם אבני המקום וכנגדם היות בניו סביב לשלחנו וביתו בית וועד לכל אשר יכשר בכל ענין אסיפת עם לטובה. והשמאלי להשליך אבנים התפזרות המרעים והאוהבים ובניו והאדם יחיד עם היותם בחיים איש לדרכו פנו ואין לו בהם נחת רוח מכניסת הקנאה והשנאה ביניהם. הח' לחבוק היינו קשר שמאלו תחת לראשי והיינו סוד אהבה ומשם האדם מתקדש ומתברך. והשמאלי אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו ואין קדושה כלל שאין הכנה להתקדש. הט' לבקש היינו כל דבר שהיה במציאות וחלף הלך לו לחזור שבותו אל מקומו כדכתיב וה' שב את שבות איוב והיינו מצד היסוד הצדיק אבד ואל ההפך כשה אובד בקש עבדך ולכך השמאלי לאבד והנה סוד בקש' היינו מצד הק"שת והיינו סוד אבדה מל' מן היסוד ומתבקשת אליו וכן כל דבר שנאבד מתבקש והיינו סוד החלפת הדברים והיות גזעם מחליף. הי' לשמור והיינו מצד המל' שמירה בבחי' היותה כאישון בת עין אצל ג' אבות ושם נשמרת מכל דבר רע כך ענייני האדם נשמרים כדכתיב וישמרך ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד וההפכי להשליך כמו אל תשליכיני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני והיינו וישליכם אל ארץ אחרת וכיוצא שלח מעל פני ויצאו הכל סוד השלכה פרטי' או כללות והיינו מסוד השליך משמים. הי"א לתפור הנה קשר הספי' ותפירת' והיינו התפר מחבר וחיבור חלקי ההויות העליונות המביא כל טובה בעולם ע"י שיתהוה חידושי נמצאות ואפי' מה שאין ביד האדם יתפר לו ויתחבר אליו. וההפכי לקרוע לא אמר להתיר אלא לקרוע אצ"ל שלא יתפר אליו מחודש אלא מה שבידו יסתלק ממנו והיינו קריעת הדבר הנמצא כאחד ויקרע ומכאן יבא כל הפסד ממון וכיוצא. הי"ב לדבר מכאן ההצלח' בטענת כל דבר ודבור התורה ופטירת פה לכל מציאות ואשה מספרת עם בעלה מצד ייחוד קול ודבור והיינו השפע' נמצאת והחיות אש ממללות וכיוצא בזה. וההפכי לחשות כדכתיב נאלמתי דומיה החשיתי מטוב שנסתלק קול מדיבור ולמטה עמדו לא ענו עוד ישבו לארץ ידמו ואין פה להשיב ונסתם המקור וכיוצא. הי"ג לאהוב מצד החסד מקום אהבה והדבור מצד הגבורה והאהבה מצד החסד והיינו ענין המורה אהבת הקב"ה אל האדם ודבריו נשמעים ואהוב לבריות ואהבת הכל על עניניו ודברי העולם באים לו באהבה. וההפכי לשנא היינו ח"ו פני השנאה בספי' כאשר אפרש בעין ה' במלת שנאה והיינו דחיי' ההויות וכן הדברים באים לאדם בשנאה ושנאוי לבריות ודבריו עליהם למשא ובא לו הכל בכבדות הי"ד שלום היינו מצד הת"ת המשלים הכל וב' הפנים ימצאו אליו ולא יקש' כמ' בני אדם ב' ההפכיי' טובים לו הכל מפעולות השלמ' הענייני' ועליו נאמר ושלם נות צדקך והיינו כלי להתברך. וההפכי מלחמה ממש מריבה בתוך ביתו של אדם ואין ב' דברים מתקיימי' בידו כענין אין אדם זוכה לב' שלחנות וכיוצא וצריך להניח הא' מפני הב' אלו הם פעולות הזכר באצבעות ידים וגמר הפעולה בנקבה יתבארו שם בארוכה יותר בס"ד בעין יעקב תמר. ובפ' בראשית ש' א' מהתי'