אילימה רנו

מוחי' לג' איברים לגזור גזירות טובות לישראל בשפתים להעלות חימה נגד השונאים בחוטמא לעשות נקמה באויביהם. לעינים להוריד דמעות למתק הדינים ומליחת הדמעות בים הגדול כמו שבארנו בת"ב ואם אין הדמעות ע"י תפל' אלא שהקול עולה מאליו כגון וישמע ד' ויחר אפו יהי' סוד השמיע' שוקלת במאזנים לימין ולשמאל בדרך הנהג' ז"א זמנין בדין וזמנין ברחמי' כנודע. (פרק י"ח וי"ט לא מצאתי בהעתק):

פרק כ אנפוי דמלכא כבר פי' לעיל ענין המשכת הפנים מגלגלתא בת"א אמנם הכוונ' כאן סוד הפנים בעצמן שהיא בחי' בחוטמא לא בו ממש אלא מב' צדדיו ולכך כאן מתייחס ביאור הענין ובלי ספק כל מה שהמוח הנעלם יגזור לא יראה אלא בפנים ולכך סוד הפנים יהי' סוד הורא' הספי' העליונות והנה סוד הפנים ימצא בהם הנהגת הדין והנהגת הרחמים אודם ולובן דכתיב ופניתי אליכם והפרתי אתכם והרביתי אתכם וכתיב ויפן אליהם ברחמים. וכתי' לצד הדין פני ד' חלקם. והנה התעוררות ב' הנהגות אלו הם מהחכמ' והבי' והתפשטותם להנהיג הדין והרחמים הוא למט' על החו"ג והם סוד הפנים לא בבחי' למט' ממש ששם הם זרועו' אלא בבחי' דישא דמלכא כדפי'. ועתה נודע כי הפנים יעידו ג' עדויות ממש. הא' יעידו שהבן הזה בן פלוני ופלונית כך סוד הדעת בסוד בחי' הפנים האלו שהם התפשטות החו"ב והארתם בבחי' זו ברישא דמלכא יעיד על בחי' החו"ב ממש שהרי אין החו"ב נגלים אלא ע"י הדעת מעידים פניו סוד הנהג' עליונ'. הב' יעיד על הדעת בעצמו שהוא משתלשל מהם ונדע ע"י סימנים דאבא ואימא דביה שהוא נולד משם וכוחותיו הם מכחות השרשים הנעלמים מהם. הג' יעיד על ההנהג' המתיילדת שם אם טוב' אם בהיפך כי כפי הנטייה שקטה הנהגת' כך ממש תעורר הפנים אשר לו אם יגביר אודם על לובן או לובן על אודם הכל תלוי במוחין עילאין וכפי מה שהמוח יחייב ההנהג' הפנים יאירו באותה ההארה. והנה הדעת ממוצע בין החו"ב ומה גם בבחי' התפשטות' לפעול למט' ב' פעולות הפכיות שהם חסד המתעוררת מן החכמ' ודין המתעורר מן הבי' וצריך לב' קצוות אלו חיצוני והחיצוני הוא בסוד הדעת המתפשט הנוטל ב' הקצוות דהיינו לובן ואודם וכולל ב' בעצמו וקושר ב' פעולות רחוקות מאד זו מזו ונותן בהם קורבה שיתקרבו החו"ג לפעול יחד וזהו שהוא כולל בסוד הפנים בעצמן אודם ולובן חו"ג והנה לובן יכלול הדעת ב' בחי' הלובן וב' בחי' האודם לתת להם התקרבות והמזגה כיצד הנהג' החכמ' חסד גמור והנהגת הגבור' דיני' גמורים ורחוקות מאד אלו ב' ההנהגות מאד. אמנם לובן החסד ואודם בי' קרובות מאד ולזה יתקרבו לובן בלובן דהיינו חכמ' בחסד ואודם בי' בלובן חסד ואודם בי' באודם גבור' ויתקשר לובן החסד באודם גבור' באודם הבי' המתמצע בין ב' ויתקרבו לובן חכמ' באודם גבור' ע"י לובן החסד ולזה יהי' המציאות לובן ולובן אודם ואודם והיינו העדאת אבא ואימא בברא כדפי':

פרק כא הנה הפנים הנז' הם כשאר תי' ז"א שיש בהם ימינא ושמאלא ובלי ספק פנים הם ב' תדיר ועניני' בסוד הוי"ה כאומר יאר ד' פניו פני ד' וכיוצא והטעם שהם חיוור וסומק ימין ושמאל החיוור חסד הסומק גבור' מאבא ואמא ונודע שהם י"ה אבא ואימא ויש בהם ב' הנהגות אחרות נעלמות בתוכן לבן כולל לבן שני אודם כולל אודם ב' בענין שהם סוד ב' חיוורי ב' סומקי כיצד י' כולל ו' ה' כוללת ה' ויהיו סוד הוי"ה דהיינו ב' חיוורי י"ו ב' סומקי ה"ה ומפני היות הת"ת כולל סוד השם לכך יתלה הדבר בו רוב הפעמי' והיינו פני ד' חלקם יאר ד' פניו והענין כשאלו השרשי' מגבירי' כל איז' צד שיהי' שהרי ו' באמצע י"ה אנפין דמלכא סהדין סהדותא אם יגביר י' על ה' או ה' על י' כך יגבר האוד' על הלובן או לובן על אודם כזה י"ה ה"י והיינו סוד פני' וכל שאר הספי' כאן מביטי' אם הלובן צד החסדי' גוברי' מיד הספי' מאירי' ומביטי' אלו באלו פני' אל פני' חסדי' בחסדי' נקשרות והיינו כל כתרי מלכא איקרון אנפין והיינו אומרו ישר יחזו פנימו ואם ח"ו האוד' גובר הדיני' גוברי' וכל הספי' הם מתאדמות בדין ובאוד' והם מסתכלין אחור באחור ואינ' ביושר הפך אומ' ישר יחזו פנימו והכל תלוי באלו השרשי' שהם לובן ואודם חו"ג עליונות המושרשות במציאות זה:

פרק כב הנה ההנהג' מצד עצמו בז"א פעמי' יגבר הלובן ויהי' סוד ההנהג' בחסד ואז הפני' כולם מאירי' בחסד והספי' נקשרות אלו באלו וכל התחתוני' פועלי' חסדי' ואפילו בעולם הנפרדי' הכסף חסד מתפשט בכל העולמות וממנו נעשה מלאכה בכל הכחות כולם ואם ח"ו גוברי' טוני' האודם אזיל חיוורא ואתי סומקא והגבורות האלו גוברות מיד כל הדיני' הם מתעוררי' והספי' אינ' מסתכלי' באורח מישור ומיד הגבורות בכל העולמות ואפילו בנפרדי' האוד' גובר וכל הכחות הנאחזי' בגבור' מתגברי' והדין