אילימה רנד

פרק טו במציאות האזנים בעצמן הנה יש בו לשון כריי' כאומ' אזנים כרית לי והוא מלשון כי יכרה איש בור. והענין שאין נקב האזנים נקב ישר אלא יש בו כמה עקמימות מהצורה הגשמיית היא והנודע שצורה הזאת היא צורה שלשלת תרועה אוחזת בימין ושמאל והיינו ממש ענין האוזן שאינה כרוי' על צד היוש' שיכנס הקול בקלות מהרה ח"ו שיהי' הדין יוצא ועניית תפלה במהירות ומה גם אם יהי' עניית צעקה וימהר הדין וכיוצא לכך עשה הקב"ה בב"ד עליונים מתון כדי שיצא הדבר שלם שהמקורות אינם שלימות לכך הי' הדבר בעקמימיות ו"ק ימיניות ושמאליות כתרועה כדי שיכנס הקול דרך ו"ק אלו להבחן בכל בתי דינים להימין ולהשמאל ע"י חג"ת נה"י ואלו הם סוד תרועה ועקמימיות להבחין הקול בעת כניסתה ולישקל במאזנים מה שיהי' מציאותם והנה ו"ק אלו שהם כרית האזני' נק' נחל כרית ונודע שהנחל אינם המים אלא שהמקום שהמי' נגרי' בו לפעמי' אמנם הכרית בעצמה נק' נחל והנה הגלגלת כללות' בסוד הבי' כדפי' והאזנים האלו שהם חו"ג ימין ושמאל בסוד גלגלתא והנקב בעצמו נחל כרית דאמרן סוד ו"ק להבחין בהם הקול אמנם הם בעקמימית ירצה לדון בימין ושמאל והקול יעלה מדריגה אחר מדריג' יכנס אל היסוד ויבחן ומשם אל ההוד שמאל ויבחן ומשם אל הימין נצח ויבחן וכן עד שיעלה אל הבי' ובזולת זה ירד מג' חללי' דמוחא שהם ג' בחי' בגלגלתא כדאמרן שהם בחי' חללי' לחכמ' ותבונ' ודעת תלתא מוחי' כדפי' לעיל במקומ' נטיפא דהיינו סוד מי החכמ' להיותו בתוך נחל זה מים להיות כעין נהר נשמה בכלי הכלי הוא הנחל הכרית כדאמרן והנשמה המי' והנהר ושם באותם המים סוד הנטיפה היורד מג' חללי' דמוחא ישתאב הקול העולה ויבחן שם והיינו סוד אזן מלין תבחן והי' הנטיפה מבחי' המוח והנחל מבחי' הגלגלת והכל בסוד ו"ק לבחון בימין ושמאל כלי ונשמה הקול העולה מה עניינו וע"י אוזן זה יבחין וישקול ויאזין סוד הקול העולה ונודע שכל בחי' גולגלתא ומוחא הם סוד גולגלתא דין ומוחא רחמי' וכך הוא סוד נטיפה שממנו יעשה נהר בנחל שהוא סוד ענין בגולגלתא ועתה יבחן עוד בזולת העקמימות שהוא עתה בנהר והנחל שהנהר יהלך במהלך הנחל כשלשלת ארצה שהנשמ' יתקרב פעולתה בפעולת הכלי ואם הנחל שהוא הכלי הוא ימין ושמאל בתרועה הנהר שהיא הנשמ' מנהיג כמוהו ממש בימין ושמאל א"כ הוא ההנהג' בב' מציאיות הא' בעקמימות הב' בנהר ונחל שהם נשמה וגוף נטיפה וגלגלת וזה טעם שלא יצא הענין לפעל התעוררות מצד הקול עד שיבחן הבחנה אחר הבחנה כמה פעמים ולזה יכנוס הקול דרך הכלי וישתאב בנשמה הפנימית לו ויבחן ודרך כלל האזני' הם חו"ג בסוד גלגלתא והנה בחי' ו"ק בכל אוזן ואוזן ובתוך הו"ק עוד ו"ק מצד מוחא כדפי' ולכך שרשם נטיפה דהיינו כעין יו"ד וימשך נהר וא"ו והכל בסוד תרועה בשלשלת כזה $ציור בספר$ והצורה הגשמית היא זאת והרוחני' אזן דהיינו אלף גלגלתא כנודע ועביד כרית' דאודנין שהם זי"ן שדרך בו האזנה א' קול דסליק מתתא לעילא ואשתאב בנהרא דהיינו י' ראש הנו"ן נטיפה נהר משך אות נו"ן הנמשכת ויש לי עוד באות אלף אזן עניני' תשמעם לקמן בע"ה והנה מטעם זה יאמר הטה ד' אזנך ירצה שיטה וימהר ההאזנה ולא יתעכב הבחי' וירצה הטה ארכין אודני כדי שלא יאריך ההאזנה אלא יטה למהר מיד וישמע. וסוד אוזן תחלתו אלף בי' ויתפשט בסוד ו' כדפי' וכך הם מתפשטי' ממנה שית מאה ואלף רבוא מאריהון דגדפין שהם בעלי כנפי' שעליהם נאמר ובעל כנפים יגיד דבר שהם ממוני' על השמיעה וכולם נק' אזנים:

פרק טז אם תדקדק במה שפי' בתיקון זה ענין האוזן ובתי' הקודמי' בענין השער והמוח וכיוצא תמצא שאין דומה האזן לשאר התי' כי כל שאר התי' הם מגלי' סוד מפני שהוא פעולות המאצי' ע"י נאצלי' אל התחתוני' להמשיך למטה ולהשפיע ולפעול. אמנם אזן הוא פעולת המאציל מעצמו אל עצמו ע"י נאצלי' שאינם תיקוני' להמשיך ולהשפיע ולהוריד למטה שהרי אינה יוצאה אלא נכנס' ממטה למעל' ולכך תמצא שהשער התפשטות והמצח התפשטות והעיני' התפשטו' אמנם אזנים לקבץ ולהכניס ולא להוציא ולזה יהי' התייחדות שמתייחד המאציל בנאצלי' ומה שהורשו שם בחי' הספי' תיכוניים כדפי' בפ' הקודם הכל סוד נעלם מסתתר בסוד עמוק שהוא סוד השרשת הספי' לפעול בהם הפועל האמיתי להיות הדברי' התתתוני' עולי' אליו ולא יורדי' ומטעם זה יהי' סוד האוזן שמירת הסוד שהרי היא שומעת ואינה מגדת כלל אלא אח"כ הפעולות יצאו ע"י העיני' או החוטם או הפה כדפי'. אמנם היא שומרת סוד ויהי' עניינה ד' פעולות. הא' שיאסוף התפלה כלה אחר הכנסה שם שלא יתפזר שאחר שנכנסה שם אין קצתו נכנס וקצתו נאבד כמדבר אדם אל חבירו אלא מכנסת ואוספת כל התפלה יחד ואינה מתפזרת לבחי' אלא כלה תי' א' וענין א'. הב' שלא יצא החוצה שהאזן מקבלת