אילימה רנג

הצורך. אמנם לא יעורר אותם לדין כלל. הג' קול צעק' מפני אויב וכיוצא שיעורר דין שהרי צריך לעורר רחמים לישראל והיא קשה יותר מן הקודם מפני שסוף סוף יעורר דין בא' מג' הכלי' הנז' עינים פה חוטם וכבר נמצאו בכתובים ענין אלו כולם. הרביעית קול שלא יעורר אלא דין כגון הצועקים על ענוי ועושק וכיוצא וזו קשה מאד שאינו עולה אלא לעורר דינים ולכך אמרו גם ענוש לצדיק לא טוב ומטעם זה אמרו השכם והערב עליהם לבית המדרש ירצ' שלא יעוררו עליהם קול כלל אלא הקול הא' היפ' והם כלים מאליהם הה' הגרוע מכולם שאין בו שום תועלת אלא לעורר חרון אף והוא כל דבור מגונ' שבמציאות המעורר לאדם מדנים והנה כל אלו הקולות הם במציאות ויכנסו דרך הכלים שהם האזנים כאשר נבאר ויעורר שם כפי עניניו כדפי':

פרק יג הנה הקולות הנז' ב' מהם אין מונע כלל והוא המשובח מכולם והוא קול התורה שהתור' חביב' מאד לפני הב"ה מפי כל עם ד' ואין נועל דלת בפניה אלא הוא עולה מיד ומעורר שמחה לפני המלך ה' הב' הגרוע' מכולם דהיינו המגונ' שמזדמנין אליו כמה חיצוני' וכמ' קדושים כולם הם ממוני' על הקול להכניסו פנימ' ואין מונע וע"ז נאמר דע מה למעל' ממך ואוזן שומעת על כרחך ויתפשטו האזנים עד למט' כאומרו ובעל כנפים יגיד דבר כולם בעלי אזנים מתפשטי' עד התחתוני' הג' שהיא צעקה פעמי' יהי' נשמעת פעמים אינה נשמעת אפי' שמצד א' היא כעין המגונ' להעניש את חבירו עכ"ז היא מעין התפל' שהיא ה' שאמרנו בפ' הקודם ובערך א' ידמה אל ב' הקולות האחרים ויהי' מונע ומעיק ובערך א' היא דומ' אל הקודמים ואין מונע. אמנם הב' הנשארים שהם צעקת תפל' והם ב' מינים ידמו לאלו הנז' אמנם המונעים רבים ואל ענין המניע' הזאת רמז הכתוב הטה ד' אזניך ענני מי שאומר הטה מכלל שיש מניע' וצריך להטות ופי' בזה שהשער תלוי על האזנים ומכס' אותם וכבר רמזנו הענין הזה בתמר ב' פ'. והענין שסוד השער הם הגזירות העליונות לתת לאיש כדרכיו והנה כאשר תרד הגזיר' העליונ' פרטי' על היחיד או כוללת ח"ו על הציבור הנה אות' הגזיר' נגזר' מלמעל' ע"פ ב"ד עליון וממוני' עליה בעלי השער הפעולות המתפשטות ממט' למעל' וגזור משם במספר במשקל הצער והחולי והעונש ההוא הנה הנענש מתוך צערו יצעק אל ה' ויתפלל ויצום והרי כנגדו כמה מקטרגי' שהם מופקדין על הגזיר' ההיא ועל הדין ההוא והרי האזנים שהם שערי התפל' נעולים מפני שבעלי הגזיר' ההיא והמופקדי' על קיומה מונעי' השפעת הצעק' למעל' עד ירצ' כשכיר פעולתו ויגב' בעל החוב את חובו ולזה יאמר הטה ה' אזניך ירצ' שיעביר אותם בעלי הגזירות וכחות הדין המשתלשלים מלמעל' למט' המכוני' בשערות שהם מונעי' שהתפלות לא יכנסו הטה ה' שצריך שיט' מן הדין אל הרחמי' להעביר אותם הגבורות המונעות וישמע תפלת המצטער. והנה באה על הענין הזה בתור' מלות א' הקשב' הב' שמיע' הג' האזנ' והם על ג' עניני' הקשב' כאשר אין מונע כלל ולזה בתפל' נאמר ויקשב ד' וישמע וכן חברי' מקשיבי' אדרבא יקדים להקשיב ויבקש הכל דבר א' מקשיבי' מבקשי'. הב' שמיע' שצריך להעביר המונעי' ולזה אמר שמעה ראשונ' ואחר הסליח' ואחר הקשיב' שאין מונע. האזינ' היינו ההבחנ' פנימ' לאזן שיש מאזנים לשמוע הקול כאשר נבאר:

פרק יד האזנים הם ב' ימיני' ושמאלית ובזולת הצור' הגשמי' המכרחת יש עוד ראי' מהכתוב דהיינו אזנך קשובות כמתאוננים רע באזני ד' אמנם הם ב' ימיני' ושמאלית להיות ההנהג' בז"א בימין ושמאל כדי להנהיג הטוב והרע כדפי' בענין הקולות. אמנם אין הכוונ' שהאזנים הא' ישמע הטוב והא' ישמע הרע שזה פירוד בין הדיני' והרחמי' וקיימא לן האלדי"ם הוא ד' ד' הוא האלהי"ם וללמדך שאין דין בלא רחמים ואין רחמים בלי דין וב' יחד משתתפים בכל הפעולות ולהכי כתיב הטה ד' אזניך וענני שב' האזנים נעשו א' לפעולת ההקשב' וההאזנ' והשמיע' ויהי' הענין שכאשר השמיע' טוב' הימינית עיקר והשמאלית משתתף עמה ויהיו הימין והשמאל יחד מסכימות אל פעול' א' אמנם הקרוב אל הדבר הקרוב יותר מחבירו כיצד אל הקול שהוא לעורר החסדים יגבור הימין ויגרור אחריו השמאל והקול שהוא לעורר דין יגבר השמאל ויגרור אחריו (השמא"ל) [הימין[ וכן לדרך זה כל הספי' ושאר ההנהגות ולכך השמיע' תשמש לטוב ולרע כדפי' בפסוק לעיל. והנה בתי' ז"א השער יתחלק לג' חלקים כדפי' והמצח א' והחוטם א' כדפי' והעינים ב' ימין ושמאל כדפי'. אמנם מתקרבים אל הפעול' יחד כדפי' שם מפני שהם מעיקר' סוד הת"ת ומ' בימין ושמאל ומתאחרים בפעול' א' והם למעל' בסוד הראי' שהוא ענין נוגע למעל' עד החכמ' כדפי' שם. אמנם השמיע' הם ימין ושמאל מתרחקים בעצם זמ"ז עד שכמעט הם פועלות פעול' א' זו לעצמה וזו לעצמ' ומסכימות אל פעול' אחת: