אילימה רנ

מתפשטי' ונקשרו' יחד לא עבר ריוח ביניהם והיינו שהחמש עלו למספר אלף וד' מאה גבורו' דהיינו סוד ה' נקודות הנקודה האמצעית היא אלף והד' נקודות הם ד' מאות כזה $ציור בספר$ והיינו סוד ה' שהם ה' נקודות וסודם חגת"נה בענין שעתה יוכלל בענין החוטם סוד ה' מהבי' באות ו' מהת"ת ושמור ענין זה מה שתמצא שנחלקו אם החוטם סוד ה' ראשונה שבשם או סוד ו' ועתה בזה מצאנו שורש לטעו' הב' סברות כאשר נבאר במקומו. והנה אל בחי' גבורות אלו ג' בחי'. הא' בחי' קשר החוטם בנצח ושם תחלק החוטם הם גבור' א' כוללת ה' גבודו' ויתפשט בחי' ב' התפשט' החוטם דהיינו התפשטו' הגבור' ויוכללו לאלף וד' מאות ואח"כ סוד החוטם שמהם יתפשטו הגבו' למט' ויהי' אלף אלפים רבוא גבורות וכל א' וא' מהם כלולות מד' מאות ויש דרך אחרת כתבתי' שם והבורר יברור בהכרעתו. מש' ט' סי' ה':

פרק ה הנה השיעור הנז' יהי' בסוד החוטם בעצמו המשפעת השפע' האש כדפי' שיש אש ויש חוטם החוטם היא האבר בעצמו שורש הגבורות האש הדיני' הנשפעי' מהגבורות והנה יושפעו מהחוטם הזה ב' בחי'. הא' מנחיריו יצא עשן והנה כתיב וחרה אפי וחרה אף ד' וכתיב אף לבדו כי יגורתי מפני האף וכתיב יעשן אף ד' וקנאתו וכאשר תקבץ פסוקים אלו יוכרח כי העשן יוליד אף כאומר' יעשן אף ד' והאף מחוטמא נפיק דתמן הוא עשן א"כ הם אף ומשחית וחמה מעשן החוטם שהרי אף והחמה יחד דכתיב כי יגורתי מפני האף והחימה והמשחית דכתיב לפני שחת ד' את סדום ואת עמורה. כי משחיתים אנחנו את המקום. א"כ משחית מכלל העשן הוא נמצא היות מעשן הזה משחית אף וחמה. והנה כשתדקדק תמצא אלו בחוץ הם ד' כדכתיב והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, והם עון ומשחית אף וחמה והעון אינו יוצא מהאף שהוא הפגם העולה ממטה למעל' וגורמין ע"י עון לעורר אף וחמה. אמנם ג' הם נשפעי' ומתיילדי' מן החוטם והם היותם שהם בחוץ הקלי' חיצונו' ממש ח"ו אין באף חיצוני טמא אמנם יש באף השפע' הדיני' שבהתפשטם ראוים להמשיך ולהחזיק הדיני' הקשי' שהם האף והחמה והמשחית וכאשר יזכור המעיין מה שפי' בתמר א' בענין המלכי' והשרשת העניני' למעלה בטהרה לא ירוחק ענין זה מדעתו כלל והנה העשן הזה והאש הנז' הם ב' בחי' הדין. הא' הוא שורש הדין והגבורות הקדושות. והב' שרש לדיני' החיצוני' שכאשר יתפשטו יהיו טמאי' והנה הענין מג' גווני' אלו מפני שהעשן הוא הדין המתפשט ואליו יכונה ג' פעולות אלו וא"כ שפיר הוא דכתיב כי אז יעשן אף ד' וקנאתו כי העשן פועל ג' פעולות מכח ב' גבורות שהם ג' גווני' העשן האדום והעשן השחור דהיינו אף וחמה ויש אמצעי בין האדום והשחור דהיינו הירוק והיינו ג' גווני' הדיני' וכנגדם פועל העשן למטה ג' פעולות אלו דהיינו אף וחימה ובין אף לחימה אמצעי משחית שהיא הירוק ויתייחס אל הת"ת לפני שחת ד' בענין שהעשן מ' מצד הדין כולל ג' גווני' שהם ירוק וסומק ואוכם שהם פעולות הנקראי' בהתפשטם לחיצוני' אף חימה משחית המשחית אמצעי בין האף והחימה והאף שחור והחימה אדום והעשן הזה המתפשט בו תלויות גבורות אלף אלפי' רבוא וד' מאה וחמש והיינו סוד ה' כדפי' לעיל בכ'. אמנם אלו הם מהעשן תלוי' בחוטמא מצד העשן המתפשט כדפי' והנה אלו הגבורות כלם בסוד הקדוש'. אמנם כאשר יתפשטו ישפיע ובסוד השתלשלות המדריגות עד המלאכי' הקדושי' שהם הקשי' המשפיעי' לחיצוני' לא שהחיצוני' נכנסי' אל הקדש או יונקי' משם ח"ו אלא בעולם הנפרדי' יש כחות הקדוש' מלאכי גבורות התלוי' מגברי"אל והם מקבלי' הדיני' והגבורות הנז' ומשפיעי' לחוץ ובערך בחי' הדין הזה שהוא השפעה לג' קלי' משחית אף וחימה אנו מייחסי' השמות אלו שם לא שהם שם ח"ו והיינו סוד לפני שחת ד' וד' המטיר על סדום וכו' וכן מה שכתוב ויחר אף ד' בם (וילך) והי' שם צרע' עם גי' שכינה וכן וחרה אפי וכו' בו שהוא מאמר כותב התור' בסוד וכן פן יחרה אף ד' הכל בסוד הקדוש' העליונ' אמנם הם בחי' אל הדין ראשונה הכתר יתעלם ברחמי' ולא שהוא מתעלם שהוא מעין שאינו פוסק אלא שאין ז"א מוכן להגלות בו אור הכתר ולמתק דיני' והרי הרשעי' מהפכי' בבחי' זו מדת רחמי' למדת הדין. הב' התלהבות הדיני' בשרשי' האלו. הג' הוא ממש פעולתם בגבור' היונקת מן השרשי'. וממנה לגבורה תתאה מ'. הד' הוא השתלשות הדיני' משך נהר דינור בהקדושה דרך הכסא וההיכלות עד כל מציאותם ביציר' ומהם יתפשטו בחוץ וכאן הוא סוד בין קדש לחיצוני'. הה' הם החיצוני' בנוקבא דתהומא רבא היונקי' ע"י האמצעיי' במדורין שהם יונקי' מן ההיכלות ובחוץ ומשפיעי' לחיצוני' בחצריהם ובטירותם:

פרק ו הנה החוטם יש בו ב' נחירי' מפני שהוא בסוד ו' נחיר ימין ונחיר שמאל הם ב' נקבים ואין ספק שהת"ת בחי' לעולם חציו אש וחציו מים א"כ בהכרח הגמור ב' נקבי' אלו אינם על דמות דין א' שוה