אילימה רכז

התפשט' למט' ואח"כ במ"א אמר שהורידן והכל ענין א' ומציאות א'. והנה כח הזכר הוא משפיע הפעול' ואין הפעול' יוצא לפעול עד סוף ההתפשטות למט' בקצ' הפעולות כנודע ואם תדמ' בדעתך שגזר' תמשך מלמעל' וברדת דרך הספי' יש כח בתחתוני' לבטל' ולהפכ' אל הרחמי' ויהי' הענין סוד וינחם ה' על הרע' הרי זה קרי ממש שהולידו הזכר והמחהו הנקב' וזה סוד הפעולות שעלו במחשב' ולא נפעלו ואין המחשב' מתקיימת אלא ע"י התחתוני' ואם יש בתחתוני' מי שיתקן יהי' הענין סוד בונ' עולמות ומחריבן שנחרב' אות' המחשב' ועתה בזה כמה גדולת חסדו שהרחיק ראש המחשבות מסוף פעולתם כדי שיהי' פנאי לתחתוני' לבטל גזר' והרי זה דומ' ממש אל מציאות הליחות היונק האילן משרשיו שעד שיבא מן השרשים אל ראשי הענפים יש שהות שייבש הפרי ויסף ויתם הלחות ההוא ולא יעש' פרי וגרמא הענין מפני ההרחק עד שימצא בראשי הענפים וזה ממש אל הנמשל שיש שהות אל התחתונים לבטל הגזר' ולייבש הדין ההוא שלא יעש' פרי בראשי קצות הפעולות ויהיו בסוד בונ' עולמות ומחריבן וזה טעם אל מציאות הענין מראש המחשב' מתחל'. והיינו טעם היותם נק' מלכים לשון עצות מלכי ישפר עלך וכמו שענין העצות יתיעץ האדם וימלך וינחם מעצ' אל עצה כך הוא סוד המלכי' עצות פעמים נבנות פעמים נחרבות הכל לפי מעש' התחתוני' שהם מניעי' הצד הנקבו' אם הם רוצי' ינענעו אותו הצד לטוב' והעצ' ההיא קרי ואין בה הולד' ואם אינם רוצי' תצא הפעול' ההיא לתולד' ויקבל' הנקב' וח"ו תצא לפועל וז"ס צדיק מושל ביראת אלהים וז"ס אם בטיט חתומה אם בדם חתומה:

תמר ב' התמר הזה יהיה בביאור גולגלתא דז"א ושער ומצח ועינין בס"ד. פרק א' הפרק הזה יהי' בביאור השתלשלות ז"א מא"א עם היות שכבר נתננו יד וקשר לענין בעין רואי תמר ו' פ' עכ"ז הדברים צריכים קשר וענין וראשונ' הכתר נבחן מציאותו בג' הנהגות זו בתוך זו דהיינו סוד הארת א"ס בו כנשמ' בתוך הגוף כדפי' בעין כל תמר ב'. והכתר מנהיג תוך החכמ' שבו שהיא חכמ' קדומ' והיא הנהג' ב' שכאשר הספי' יהיו מנהיגות מסוד א"ס בתוך הכתר או מא"ס ממש לא ישתוו ההנהגות. הג' חכמ' עצמ' שהיא נשמ' לספי' והיינו חכמ' קדומ' שבכתר ומג' אלו יבחנו ממש ג' הנהגות בספי' והם חכמ' ותבונ' ודעת כאשר הספי' החכמ' תנהיג בהם תהי' ההנהג' ההיא מא"ס המור' על הייחודי' וידמ' ראש זה והנהג' זו בז"א כעין הנהגת א"ס בכתר וכאשר יהי' הנהג' בדעת ידמ' אל ההנהג' בי' מהכתר וכאשר יהי' ההנהג' בבינ' ידמ' אל ההנהג' מהחכמ' שבכתר והנה כמו שהכתר יהיו בו ג' הנהגות גם ההתפשטות יהיו בו ג' הנהגות אלו. ועוד יש בביאור והרחב' בדרושים האלו ביאר' בעין כל תמר ב' וקצרתים הנה שאין הכוונ' אלא לתת קשר וענין למציאות ז"א מא"א. עוד החכמ' הקדומ' תתבחן בכתר בג' בחי' שהם חכמ' ותבונ' ודעת אמנם נעלמי' סתומי' עד שלא יאמר בה אלא נקוד' א' סתומ' מיוחדת תכלית אחדות. אמנם יתפשט המציאות עד שמפוד בחי' דיקנא שהיא בחי' אחרונ' שבכתר בסוד התי' האחרון הכולל כל התיקוני' יתהו' נקוד' א' מכח החכמ' הקדומ' והיינו ניצוץ נקוד' א' מתאצלת מהכתר והנקוד' הזאת היא החכמ' במקומ' בענין שהיא נקוד' א' מתנוצצת לי' ניצוצות י"ס בהתפשטות. אמנם עתה תחשב נקוד' א' להעלמ' והיא כטיפ' מן הים הגדול לערך בחי' אחרונ' אל הכתר ושם באות' הבחי' תיקון אחרון אשר לכתר שורש אל החכמ' ומשם מאיר' וסוד הנקוד' הא' הגמור תתפשט ותעש' ג' נקודות דהיינו חכמ' ותבונ' ודעת כדפי' בעין רואי תמר ו' ואלו הג' שרשים לשלש' מוחין לז"א שהיא סוד חכמ' שבבינ' כאשר נבאר בע"ה. וכאשר ימצאו ג' חלקים אלו שהם חכמ' ותבונ' ודעת בג' מוחין בגולגלתא דז"א יהיו שרשים להנהיג ולהתפשט הספי' מכאן ואילך לג' שהם חסד דין ורחמים ולכך ג' שרשים אלו המתבחני' במוחא הם שרשי' לחג"ת ומשם יתפשטו לנה"י בענין שהנקוד' מהחכמ' בבחי' עצמ' וכ"ש בבחי' מהכתר לא ישפע בה חכמ' ותבונ' ודעת דהיינו שרשים לחסד דין ורחמים כלל. אלא אח"כ תתפשט היא מעצמ' ותאציל בינ' ותעש' מציאות הבינ' סוד ג' אוירים שהם גלגלתא ובחי' חכמ' המתפשטת ומתלבשת בבינ' יהי' מוחין גו גלגלתא והיינו שיאירו ג' נקודות מן החכמ' ויתפשט ממנ' אל הבינ' ועדיין אין חכמ' ובינ' בבחי' זו ראש לז"א מפני שאין דין צומח מכאן אלא אח"כ כשיתפשטו ממציאות ב' חכמ' ותבונ' ודעת