אילימה רכו

הקושי' הב' עם היות שאינו כקושי' הנז' היא התפשטות החכמ' שאחר שנמצאות מזכו"ן שבכתר אלו עמד בעצמו נסתר ונעלם כיציאתו מן הכתר לא יקשה לנו כלל מפני שכבר נמצא מזכו"ן דהיינו חו"ב שבכתר והעתיקוהו ממציאות אל מציאות עד שיצא אל מציאות הוייתו. אמנם אלו נשאר כך ניחא אלא שצריך להתפשט מעצמו אל עצמו עד סוף המדרגות והרי אדם זה מתפשט ונמדד מעצמו אל עצמו עד שיצא הבינ' ג"כ תתפשט ותתמודד עד היות' צורת הויי' נקב' אל הבינ' ויזדמנו ויוכנו כדי להזדווג להוליד ההויות יחד והרי מתחלתם אין דוחק וקושי אמנם מהיותם נמדדים ומתפשטים והולכים בלי נקבה מעתקת העניינים ממציאות אל מציאות יקש' מאד הקושי' הג' הוא ממש כקודם לא כ"כ והיינו שהחו"ב מדדו ו"ק זכרים ונקבות אמנם אחרי התפשטותם וצאתם מאת הבינ' היו הם מעצמן אל עצמן נמדדי' ומתפשטי' והיינו קרוב אל מציאות החכמ' שהרי לא הי' התפשטות זכו"ן והקושי' זו תמצא בפ' תרומה סי' בדברי בריה דרב ספרא תירץ ותיקן שסוד קו המד' היא הנכנסת בתוך הטיפ' הנאצלת ונותנת בו כח והיא מתוך הספי' מודדם ומתפשטים מעיל' לעלול ואלו הו"ק לא היו עלולות זו מזו לא יקש' בו דבר שהרי כולם כא' עלולות מהבינ' אמנם מפני שהם עלולות זו מזו בלי נקב' נעתקת ממציאות אל מציאות יקש' הקושי' הזאת ותשובת' היא בסוד קו המד' והענין כי סוד האצילות נאצל מן הבינ' וכמו שלא יקש' אל הולד צאתו מבטן אמו קטן ויגדל ע"י הצלם אשר בתוכו המודד אותו ופושטו עד הגיעו אל גבולו ואל הוייתו השלימ' כך עם היות ששם אין חידוש אבר אלא התפשטות האיברים בעצמן יהי' הענין בספי' שע"י קו המד' בצלם אשר בתוכן יתפשטו ויומדדו עד הגיעם אל סוד מדתם עם היות שיש בהם חידוש איברים דהיינו אחרי צאתם מהבינ' יהיו עלולות זו מזו ונאצלות זו מזו יהי' להם סוד קו המד' כעין אם נקב' להוליד ולהצמיח ולהעלילם זו מזו ולהעתיקם מחסד לגבור' ומגבור' לת"ת דהיינו שינוי הבחי' כדפי' שם באור מים רקיע והענין שהטיפ' הנולד מן הבינ' היא טיפ' א' הכוללת ו' טיפין וקו המד' בתוכ' כוללת כל המדות ואותם מתקבצות בקו המד' וכשבא' להגלות קו המד' ולהתמוד ולהתפשט הי' מוליד הטיפ' בפנימית מתוך החיצוני' ונכנס לתוכ' וכך הזכר מתייליד מעצמו אל עצמו וסוד זה בחכמ' וסוד זה בת"ת וסוד זה בכתר כל א' וא' כפי מדרגתו כדפי'. ועתה בג' הקדמות אלו יתיילד לך רוח חדש' להבין ענין בונ' עולמות ומחריבן שהרי האדם שהוא מוליד בלי נקב' יהי' סוד בונ' עולמות. אמנם להעדר העתק המציאות מזכר אל הנקב' אלא מוליד מעצמו אל עצמו יהי' עליי' מחשב' ואין בנין גמור ולכך כל מה שיתפשט החכמ' מעצמ' אל עצמ' וכן הכתר יהי' בנין עולמות ואין מציאותם קיים אלא שרשים נעלמי' מפני שלא נעתקו מהוי"ה אל הוי"ה וסוד זה הוא מה שפי' בעין רואי תמר ו' פ' שהי' סוד הקרי למעל'. שמע הדברים וסתום פיך ודע במה יתחדשו ההויו"ת אחר שיחזרו אל מקורם באלף הששי וישתלשלו מהוי"ה ותדע גניזת' עד איז' זמן יהי' שיתגלו ההויו"ת הנעלמות בשלימות תוך התחתונים ויתגל' חכמ' אל התחתוני' שלימ'. וידעתי שיקש' לך שאין בונ' עולמות בת"ת וגם לא ממל' ולמט' אלא בערך הדינים הקשים כאשר נבאר אמנם ההויו"ת אין להם בונ' עולמות. אל יקש' עליך שהרי התפשטות הספי' מבינ' לא הי' להם בונ' עולמות בשלימות מפני שהי' להם נקב' הבינ' וע"ש:

פרק כ הנה כשתדמ' בדעתך ההקדמות הנז' שאנו אומרים וימת דמיתו אינם ממש דמיתו ואף לא שחיו מפני שבבחי' מציאות שם אינם מתגלות אלא מתעלמות לרוב דקות' ואותם ההויות יתהוו שם שרשים לנמצאי' התחתוני' ואינם נגלים כלל ובבחי' שאח"כ כשיתפשט' הנמצאות יתהוו ויתמצאו אותם הפעולות העולות במחשב' לא שיתגלו הם בעצמן שהרי הם נעלמות אלא בחי' הפעולות ימצאו לחוץ כענין השרשים ממש שמוציאים כחם שהוא הפרי על ראשי הענפים כך המחשבות האלו שהם מדרגות נעלמות וספי' כללות תוך החכמ' שפעם ואורם ופרים יוציאו על ראשי הענפים שהם ההיכלות המתגלות למט' ועם היות שההיכלות יציר' והספי' ההם ענפי החכמ' הם מציאיות בחכמ' אינו דוחק שכח הפעולות הם כחות שפע המתפשטי' למט' והרי פעולות הידים הם פרי הענפים ממש בלי ספק והם ממש כחות מחשביות מתפשטות ומהשכל יתפשטו ממציאות אל הידים והרי בזה אתה קושר תחלת המחשב' בסוף המעש' בלי דוחק כלל ועיקר ונאמר שעלו במחשב' ההיכלות והיינו בונ' עולמות ומחריבן היינו שהורידן שאין הפעולות ההם הנאצלות שם המחשביות יוצאות לפועל ממציאות ההוא אלא מתפשטות למט' ומתהו' מהם ממציאות מציאות והרי זה דומ' ממש לכח הזכר מוליד ואינו יוצא לפועל עד אחר שנמצא והוליד ויצאו הפעולות וחיו הנמצאות ההם והיינו ממש אומר לא תימא דמיתו אלא דאצטנעו היא מציאות קיים ובמקום אחר אמר איתדעכו זיקין היינו שאין אור הנהג' מאיר' אלא עם