אילימה ריט

סוד הנהגת' דרך זהב אדום פרוים דהיינו בי' בגבור' ויורד אל זהב תחתון שהיא המ' ומשם נמצאי' יונקים כמה אלופי עשו למשפחותם השתלשלות הדינים למקומתם למטה עד מדור רקיעא דמסאבותא והרי מבחי' זו כל מציאו' השתתפות החכמ' עם הבי' להנהיג ההנהגות כלם וכאן פעולו' הדיני' ומתיקותם והוא עוקץ תחתון של יו"ד המתמלאת יו"ד דהיינו ו"ד כדפי' וכאן התחילו איברי הזכר והנק' להמצא וכל מה שנמצא בזוהר מיחס השתרשו' אל החכמ' סוד הספי' ד"ו פרצופין אינה בבחי' ז' מלכים עליונים שכולם שרשים נעלמים לא נוכל לתת להם מציאו' מרוב העלם והסתר ומי יוכל לדמות ולצייר במציאות המתעלם שנאמר בו וימת. אמנם במציאו' הזה העומד ומאיר שלא נאמר בו וימת נאמר בו יהיה כך וכך. אמנם הנמצא במלך הזה הח' מכח הז' והיינו אומרו וימת וימלוך ירצה מ' זה מכח מיתת זה שזה מעתיק וחוקק בזה וענין ההמלכה עצה דהיינו ההנהגה והעצה היעוצה להאצי' הספי' והנה כשנדמ' העתק ההנהג' ח' פעמים עד בא העצה היעוצה הקיימ' לא יתרחק ממך לדעת כמ' הם הדיני' רחוקים מהכתר וההנהגו' התחתונו' במ' הם משתנו' ואינם מתייחסות אל החכמ' כ"ש אל הכתר כ"ש אל הא"ס וראה ענין זה שזו עיקר הכוונה בסוד המלכים ומיתתם ועכ"ז הם מדריגות משפיעות ומאירות זב"ז עד בא ההנהג' למטה שאין למטה אלא מה שיושפע מלמעלה:

פרק יב המתרגם תרגם בת מי זהב בת מצרף דהבא הגיע הענין אל סוד השרש' הדיני' הקשים בחכמה העליונה והענין שתדע שאי אפשר להעלות בדע' שידומ' הדין בספי' שלא ידומה פעולתו ע"י מ"י כאלו תאמר אם נאמר שיגזור המלך כל מי שיעשה כך יענש בהריגה הרי יש הרוג והריגה והורג הרי שם המיתה ופועל המיתה א"כ בעלו' הציור הזה אל הדיני' חויב היות עולה שם טרד' המ' למט' ומעוט' ופועלת הדיני' והשתלשלות' וציור ההשתלשלו' אל החיצוני' אמנם אינם ח"ו דיני' חיצוני' אלא השרש' רוחני' שעולה במחשב' ושם היא מקודש' שהרי החכמ' מקום קדוש וקדש נק' א"כ הרהורי המחשבו' האלו יפעלו בה סוד כורכין אותם בשערן דהיינו ד' פרשיו' ושער עגל כרוך בהם לרמוז חלק הקדושה אשר בהם במחשבה העליונה עד כאן הגיע אל ההנהג' ההיא עליי' ולא עוד ולכך מבחי' זו תתפשט סוד ל"ב נתיבות חכמ' להפעילם ע"י הבי' וממנה ולמטה והנה נתיב א' בראשית ברא אלדי"ם את השמים ואת הארץ ומיד והארץ היתה תוהו ובהו והיינו את השמים ואת הארץ ושם אשתו מהיטבאל והארץ הרי היא לבדה בת מטרד נטרדה תוהו ובהו הרי סיגי הזהב ויאמר אלדי"ם יהי אור ויבדל הרי מצרף דהבא ודאי שם עולה במחשבה לצורך הזהב ויהיו הסיגים לחודייהו והזהב הטהור לחודה ונמצא צירוף והבדל יש' נשמות קדושות מהמים העכורים תלוי בבחי' זו בסוד החכמ' ובזה יובן מה שפי' בזוהר פ' פקודי סי' שכאשר למט' יפעל הדין הנה הנשמ' תוך הספי' הוא החכמ' השקאת האילן כדפי' בעין רואי ת"ו והנשמה ההוא היא פועלת ההנהג' ההיא מצד בחי' השרש' הדיני' הקשים עד כאן ויגיע סוד הפגם ההוא עד המקום ההוא ומצד זה יתייחס בחטא אדה"ר הבדל והפרשה בין החכמ' לבי' מפני שיגיע סוד פעולו' הדיני' ותגבור' החיצוני' כחן ומתוך מחשב' זו הובררה אוכל מתוך פסולת או פסולת מתוך אוכל וכיון שימל' הענין במחשב' זו הרי הם משתרשו' כאן בקדושה עליונה והנה כאן כל איזה כעס שיהי' בגוף יפעל המח וכאשר יפעל המח יפעל השכל ותפעל הנשמ' וזה טעם לי' הרוגי מלכות והוא הטעם למיתת הצדיקים ע"י החיצונים עם היות שמתו בעטיו של נחש כאשר פי' שם:

פרק יג כל המעשים המסודרים על סדר נכון הם בחכמ' שאם החכמ' אינה מסדרה הנה אין סדר ותי' לענינים כלל ועתה עיקר הנהגת ב"א הם בדיני' לדון לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו לטהר הנשמות ולקרבם אליו ולא התחתונים בלבד צריכים הדיני' אלא גם העליונים שהרי הדין נותן סדר וענין שלא יצא שום א' מהנמצאי' ממשפטו והראוי לו ואלמלא הדין אין מי שיוכל להתקיים. ועתה אחר שהעיקר הוא הדין המעמיד ההויות על עמדם א"כ אם הדין יתנהג שלא ע"פ חכמ' יהי' הדין הענין יותר מקולקל שבמציאו' והוא בא לקיים הסדר אל הנמצאו' והוא מקלקלם אחר שהוא בלי חכמ' ח"ו. אמנם האמת הוא שהדין על פי החכמ' העליונה ואנו חייבים לתת ההנהג' ההיא עם היות שיצטרך להתרחק מן הספי' העליונ' מפני השינוי וגריעו' הפועלים שהם החיצוני' עכ"ז לא שלא בחכמ' נפעלו. והנה האדם נמצא בחכמ' מציאותו שעיקר הנמצאו' הוא האדם והכתוב אמר כולם בחכמ' עשית וכ"ש האדם שנמצא בחכמ' ועיקר האדם להיותו בעל בחירה שזו שבחו במעשיו על המלאכים ועל הבהמו' וא"כ מה שהוקבע יצה"ר באדם הוא בחכמ' ואם אין הכרה למעלה ביצה"ר וכוחותיו ושריו וממוניו להחטיא ולפעול שעור כח טעם ואיסור ופיתוי יצה"ר הרי אינו בחכמ' וחסרה החכמ' ידיעה א"כ צריך שהחכמ' תכיר הכל וא"כ הרי אתה משריש בחכמ' בכל