אילימה קצו

תי' י"ג כדפי' לעיל בפ' ונמצאת מאירה החכמה מן הכתר מאירה בבי' בבת א' ביחוד א' ולזה צריך שלא יפרד י' מן המקורו' ולא מן הכתר ולזה יכנס י' מן המקורות אל הבי' ולא תאיר בבי' אלא בט' מקורות כדפי'. והנה סוד ההיכל הזה נק' ה' המורה בהברתה נשימה רוחני' נשימ' ההבל בלי כלי המוצאות דהיינו סוד החכמה א' רוח אלהים חיים המתנשבת ומתנשמת בתוך אות ה' שהיא היכלא דהיינו ביטוי ה' במפיק שמורה שאות ה' מפיק י' וכן הברת ה' מורה שמוציא' הבי' עצם החכמ' ובתוכה נובעות ספי' ומקורותי' כדפי' דהיינו נשיבו דרוח' דחיי די ביה:

פרק מא ענין הפרק הזה כוללת מפ' בראשית סי' י"ג מתוך דברי ר' ח' לר' יוסי והיא ענין מתייחס אל יחוד חו"ב ע"י הדעת וציור כל הספי' מן הכתר בחכמה ומן החכמה בבי' והנה החכמה נקודה נעלמ' וראש עד אשר אין בה מציאות הנה יעש' בעצמה מקום יפתח עצמה כדי לקבל סוד האצי' מן הכתר ואין הכתר בעל גילוי שיגלה הספי' מצד עצמו שאם החכמה הנקוד' הכתר קודם אל הנקודה החכמה יש תחי' הייש' תחלת ההגלות והכתר אין תכלית העלם עד שתאמר אי"ן אין דבר מושג. אמנם אותה הטפה הזרעי' המתפשטת מן הכתר ויכנס אל תוך החכמה בלי ספק יתן בקיע' בנקודת החכמ' ויפתח בה פתוח לקבל הטיפה ההיא להגביל בה יישוב הספי' ולזה פתיחת' בחכמה ויפתח עצמה ויקבל אלו הנמצאות הכלולות בסוד בי' ובתוך בי' הדעת והמשל הגשמי בזה החכמה י' והבי' נקודה נעלמ' מן הכתר ובתוכה נקודה סתומה בעת יתאצל מן הכתר אל החכמה תפתח י' שבחכמה כזה ותקבל בתוכה נקודה הבי' שבתוכה הדעת כזה (.) ובתוך מימי החכמה שהיא סוד מה שהוא תפתחאת עצמו ותמצא בעצמו עלי' לקבל תולדות הנז' יתרקמו צורות הנמצאות דהיינו סוד הדעת שבתוך הבי' בענין שבתוך החכמ' בינה ודעת מתרקמ' בתוך אותה פתיח' שפתח עצמו החכמ' וקיבל טיפה זו מהכתר בענין שהכל בסוד הדעת הוא כלל כל הספי' שהוא בתוך הבי' שבתוך החכמה נאצלת הבי' בעצמ' מן החכמה בכח הכתר ונשאר הדעת בחכמ' בתוך המציאות אשר שם כדפי'. אח"כ הוכנה הבי' לקבל תולדות נתייחדו ונזדווגו החו"ב ע"י הדעת נמצא הדעת מפתח להוציא הטפה ההיא מן החכמה אל הבי' אמנם הדעת מעלים ומוסר הכל שם בבי' והיינו סוד מציאות הדעת שמתמצא שם בבי' והוא כולל הספי' בענין שהוא סותם אותם ופותח אותם אם להתאצל מחכמה אל הבי' אם להתאצל מבי' למטה הכל סוד הדעת המתאצל ומתמצא ממציאות אל מציאות והמציאות בחכמ' נעלם ומציאות יוצא מן החכמה אל הבי' להתייחד וטפה זרעי' נמשכת דרך בו דהיינו סוד הדעת בתוך הבי' הטפה שבו כלל הספי' והיא מציאות דעת ומציאות הדעת הזה פותח ופוטר דרך הנקב' בי' להתאצל ממנה הספי' למטה וגם עוצר דלתי השפע שלא יושפע מהבי' למטה כיצד סוד החכמה עם הבי' נקוד' בהיכלי' כזה ב כדפי' בתי' והדעת סותם כזה $ציור בספר$ ועושה אותה ם סתומה ואז אין שום מקור נפתח והיינו כי לא המטיר יהו"ה אל"דים מפני שאדם אין לעבוד את האדמה כדפי' בתי' כאשר נבאר בעין שמש שהת"ת נק' אדם ועובד את האדמה מ' והנה הבי' היכל הכולל השתלשלות הספי' בה בעצמ' מדרגות אחר מדרגות משתלשלות ויורדות עד בואם אל שערים שהם בחי' התחתונות שהם שערים לחדרים הפנימים ואלו המדרגות על מדרגות שהם פנימיות הם חדרים הפנימים ולמטה מהם אכסדראין דהיינו גילוי קצת אכסדרה אורה רב וחוץ להם שערים שהם שערים ליכנס אל החדרים ואכסדראי' והכל הוא מלא מסוד הדעת כדכתיב ובדעת חדרים ימלאון והטעם שהוא מתפש' ומשתלשל ויורד וממציא וממלא הכל עד הגיע אל שערים שהם בחי' אחרונות ואל השערים להם ב' בחי' והטעם שהם בחי' אחרונות אל הבי' כדפי' הבחי' האחת היא חשוב' מאד המורה על הטוב והייחוד אל הת"ת והמ' עם היסוד והיינו שהם ה' ספי' כל ז' ספי' נכללו והיינו סוד ה נקודו' כזה $ציור בספר$ הנקודה האמצעי' היא נקוד' כוללת ג' ספי' ת"ת יסוד ומ' והענין ית' בעין יעקב בסוד הזיווג והרי אלו הה' נתמתק דינם והאירו סוד אור ג"ר בהם וכל א' כלולה מי' יורה בזה כמה ענינים יורה על סוד ייחוד יסוד ת"ת ומ' (ולכך הם ה' נקודות יורה על סוד ייחוד יסוד ת"ת ומ') ולכך הם ה' נקודות יורה על סוד ייחוד חכמה בבי' וכאשר האירה חכמה בכל א' וא' מה' נקודות יוכללו בי' דהיינו סוד י' פעמים ה' נ' והאירו ג' עליונות בז' שאלו היו ז' לעצמן לא נכללו מי' אלא האירו אור החכמה באור הכתר בבי' וכלל כל א' מהה' בי' שלמי' ולזה עלו בסוד נ' אלו הם נ' שערים שסוד שער הנ' מתגלה בהם דהיינו שסוד שער הנ' מאיר באור הכתר באור החכמה באור הבי' ומשלים הספי' על הדרך הנז' אמנם לפעמים לא יאיר אור חכמ' בבי' ואין סוד הייחוד העליון הזה ואין הכתר מאיר דהא בהא תליא כדפי' ואין הת"ת והמ' מתייחדות ע"י היסוד אז הם ז' ספי' לא חמשה כדפי' אלא ז' משתלשלות ויורדות