אילימה קפט

ועמקו ואלו הם מחשבות נפשיו' מתפשטות לספי' להנהיגם נשמו' לפעולה מהחכמ' המאירה לכל הספי' ואלו יתבחנו עוד לי"ב וי"ג ע"ד שהם ח' וט' והענין ששמנה הם י"ב כדפי' שבעלות הזויות משמשות ב' הנהגות דהיינו בי' חכמ' הוד ונצח הם ח' והם ד' עולו' י"ב והיינו הוד מרכבה מתפשט' למטה מהח' והט' ועוד יתפשטו ויהיו הי"ב ע"ב ו' ז' לכל א' הם עולו' ע"ב כל אלו הם סוד הנהגות לספי' בסוד התנוצצות המרכבה הזאת לספי' ודרך כלל הם בחי' אלו ממט' למעלה. הא' בחי' ע"ב והיא בחי' גמר התפשטות'. הב' בחי' י"ב והיא שרש לבחי' ע"ב ועם הנקוד' האמצעי' הם י"ג הג' בחי' ט' והיא שרש לבחי' י"ב. הד' בחי' ח' והיא שרש לבחי' ט' כדפי' הה' היא בחי' ג' ניצוצות מג' קשרים. הו' ג' קשרים שבהם סוד האגוז. הז' בחי' אחדות הכל נקודה א' כדפי' בפ' הקודמי' והיינו קשר הכל בכתר וא"ס כדפי' ע"כ בחש"ק שער י"ד סי' ב':

פרק כט ב' שאלות של מרע"ה הא' הראני נא את כבודך. הב' הודיעני נא את דרכיך ונחלקו אם לא הראה לו הכבוד אבל הודיע לו הדרכים אם לא הראה לו ולא הודיע לו והענין הזה תלוי בידיעה ב' בחי' אל החכמה והענין שהחכמה נשמה אל הספי' ובה יעלה מחשבה להתפשט הפעול' בספי' ולכך כמו שהאדם יש בו במחשבה ב' כחו' הא' יחשוב במחשבתו. הב' תתפשט אותה מחשבה ותפעול באיברים כך סוד החכמה אל הספי'. הא' מה שישפיע הנהגת' בתוכיות החכמה. הב' מה שתתפשט החכמה בספי' ותנהיג בהם כנשמה אל הגוף. והנה מציאות החכמה בעצמ' יק' הכבוד ועליה נאמר הראיני נא את כבודך וזה שאל להשיג החכמה בעצמ' וזה ודאי לא ניתן לו אלא נאמר לא תוכל לראות את פני שהפנים האלו נעלמים בלתי מושגים והתפשטות החכמה דהיינו הנשמה לאיברים דהיי' מה שהחכמה נשמה בתוך הספי' הם דרכי החכמה והנהגת' למטה והיינו הודיעני נא את דרכיך ובזה נחלקו התנאים יש מי שאומר שגם בחי' זו נעלמה ואינה מושגת וגם על שאלה זו נאמר לא תוכל לראות את פני שהם פני החכמה בספי' ויש מי שאומר שאין בחי' זו נעלמה כ"כ והשיגו מרע"ה ונתן לו המבוקש והנה טעם העלם שאלת מרע"ה הוא שהוא בסוד הדע' והדעת היא למטה מהחכמה ואין נבואתו מתעלית כ"כ. ועתה תלוי עיקר המחלוקת הזה אם נאמר שהמתפשט למטה מהדעת כיון שהוא מהחכמה הוא נשמה נעלמה ולא השיגה. או נאמר שאחר שהיא מתפשט למטה הרי היא נגלית מעצ' הדעת המושג ונתגלה לו ועתה סוד ב' בחי' אלו שפ' בפ' הקודמי' הוא סוד כבוד ודרכים וט' ספי' שהם ט' נקודו' הם סוד הכבוד ממש נתחי החכמ' בעצמ' העומדת בעצמה נובעת סוד ההנהגה אל הספי' והנה בחי' אגוז מעולם לא עלה בדעת אדם להשיגה כלל ולכך לא שאל עליה מרע"ה כלל ועיקר ובחי' המרכבה השנית הזאת ט' נקודות ט' ספי' שאל וודאי לא הראה לו כאומר לא תוכל לראות. אמנם כאשר תתפשט סוד החכמ' ויהי' סוד ט' נקודות נשמות לט' ספי' דהיי' בחי' דרכי החכמ' והנהגת' בספי' והיינ' סוד י"ב המתפלגים ונחלקים לע"ב בסוד ו' ו"ק לכל א' וא' מהי"ב אלו הם דרכים ובלי ספק הם בסוד ל"ב נתיבות החכמה נשמות לל"ב אלהים בבי' שמסוד נתיבות נעשו דרכים זה שאלות מרע"ה שאפשר שנתן לו או לא נתן לו ונחלקו כדפי' והארכתי בזה שהיא פתח לדעת ג' בחי' אל החכמ' הא' העלמ' שהיא האגוז שלא שאל עליה מרע"ה. הב' בחי' הט' שהם ח' ששאלו ובוודאי לא נתן לו. הג' מה שמתפשט דהיינ' בחי' י"ב י"ג ע"ב ששאל ואפשר שנתן לו. וענין ההנהגה אל תעלה בדעתך שענינה א"ס מתלבש בספי' ויוצא הפעולה ממנה אליהם ממש כנשמה בתוך הגוף נשמה שביד פועל ביד ונשמה שבפה פועל בפה ואפי' כאן א"ס פועל בחסד ומתלבש בחסד א"ס מתלבש בנצח פועל בנצח שזה טעות גמור' שהרי ילמוד הנמשל מן המשל והתמונה הרוחני' מן התמונה הגשמי' לא יפעול נשמ' היד ביד אלא ע"י שיעלה במחשב' דהיי' המוח ושם הנשמ' בכלי המוח ידמו ויחשבו להתנענע יד הנשמ' שביד ואף כאן פעולותיו לא יהי' אלא שתחלה יעלה בסוד המחשב' בשתוף הא"ס בה ושם יעלו הפעולות בתוכיות החכמה דהיי' סוד המרכבות הנז' נשמה בתוך המוח דהיינו התלבשות ט' נהורים נקודים תיקוני' שהם בא"ס בסוד הארת הכתר למטה מאירים בתוך ט' שבמרכבה הנז' דהיינ' סוד המחשבה העליונה ממש בנמשל באמרך מחשבת האדם הוא שיתוף נשמתו במקחו יעלה שם המחשבה הזאת ויתפשט משם המחשבה אל הספי' בסוד שיתוף הנשמה אל הספי' והוא ממש דומה אל המשל יחשוב להניע רגל זה במחשבתו ויתפשט המחשבה ויניע הרגל יחשוב לפתוח עין ויתפשט המחשבה ויפתח עין נמצא שבסוד מחשבה ממש יהי' מקור נובע לכמה איברים שיהיה נובע ממחשבה ליד וממחשבה לרגל וממחשבה לעין וכענין זה ממש למעלה בשרשי ההנהגה בחכמה יעלו כל הפעולו' ויש שם שרשי' לכל הספי' ולזה יאמר המחשבה וידוע הדרך לאותה הספי' ולאותו צד ועכ"ז