אילימה קפ

בענין שיעשה אויר והיינ' למעלה אויר שאינו נתפס ויתפשט למטה וכאשר ימסור סוד מו"חא חכמה סתימא אל הבי' טיפת התפשטות אל הה"ויות יתעלה י' מאויר ויהיה אור וישריש בסוד דיקנא בי' בבחי' אחרונה שרש לב' מציאיות והכח המייחדם דהיינ' חכמה ותבונה ודעת והם מושרשים שם ומשם יתמצאו בחכמה ג' ראשים וכאשר יתפשטו יתפשט החכמה ובה כללם יחד נמצאים מהכתר בסוד זכו"ן כדפי' ויתמצאו אל מקומ' ואח"כ יהיו ב' מקומות הנקודות האלו ושיתופם יחד משתמשות בסוד זכו"ן חו"ב ואח"כ מולידים בן ובת ת"ת ומ' מעין שהכתר היו בו זכו"ן והוליד ב' בנים והמזווגם בטיפה א' מעין זה היה אל החו"ב והמזווגם הולידו ת"ת ומ' והמזוונם דהיינ' היסוד האמצעי ומשם ולמטה כל הנמצא נמצא בסוד זכו"ן שהרי אפילו בעולם המלאכים הם זכו"ן מלאכי' דקוב"ה (ומלאכין דקוב"ה) ומלאכין דשכינתא וכך הם חיות ואופנים וכך הם היכלין ומדורין כל הנמצאין מציאות מסוד זה להעתיק הנמצאות ממציאות אל מציאות כדפי'. והנה אין הקושי בהקדמ' זו המצא בתחתונים זכו"ן כי זה מפורסם הוא אלא הקושי האיך התחיל המציאות להיות זכו"ן והחידוש הגדול היות ממש בתי' הכתר סוד זכו"ן וכבר פי' בתי' לית ברי' בלא דכר ונוקבא ורזא דא בשם יו"ד ה"י וא"ו ה"י שסוד שם זה מורה על הנקבה תגבורת ו' על י' כאשר יתבאר בעין ה' בע"ה וענין זה לא יתרחק אל המעיין עתה במה שפי' ממציאות החכמה והבי' בכתר ועניינם ולזה הם מולידות כעין זכו"ן ומשרישות זכו"ן ויולדות זכו"ן כדפי' וכן פי' בש' ז' פי' ג':

פרק טו אין ספק שכל חיבור זכו"ן עליון הוא שלם ומוליד זכו"ן מפני שיש ב' טיפין טיפת הזכר וטיפת הנקבה והיינ' כח שנתן החכמה בבי' וכח הבי' שנתעורר לקבל הטיפה מן הזכר והם ב' יצירות בסוד וייצר ולא עוד אלא טיפה שהיא מן הזכר כלולה זכו"ן וכח הזכר גובר בו מאן דאלים גבר והיינ' י"ה דאלים וגובר י' על ה' וטפה מן הנקבה גובר בה כח הנקבה והיינ' ה"י דאלים נוקבא על דכורא וב' טיפין אלו שהם יה"ו יה"י י"ה ה"י נשארו בנקבה בי' שבכתר אחר שנסתלק הזכר חכמה שבכתר והיינ' סוד תי' י"ג בחי' אחרונה שבכתר שמשם נאצלה החכמה כדפי' ונמצא ליד' התולדות האלו מן הבי' שבכתר וכאשר נתפשט' החכמה למטה אל מקומ' נמצאו ב' טיפין יחד זכו"ן והתפשטו' החכמה לא היה חכמה לבד אלא חו"ב נים היות שלא נאצלה מלמעלה אלא טיפה א' כשנתפשט' למטה נמצא' יחד ב' טיפין הנה תחלק ויסוד' טיפה א' כפולה ומכופלת בענין שאחר שנתפשט' נמצאו במציאו' ב' טיפין והיינו זכו"ן ונמצא לפ"ז שב' מדות אלו שהם חו"ב היו ע"י זכו"ן חו"ב ושם היו ומשם נמצאו ודרך התפשטותם יהיו חכמה קודם ואח"כ בי' ולא שתהי' הבי' נאצלת מן החכמה שלא ע"י זכר ונקבה ח"ו אלא שהיו ממציאות זכו"ן ראשונים שבכתר ואותם שבכתר כבר פי' בפ' הקודמים יסודם וענינם ומציאותם היאך נמצאו. ואח"כ נתפשטו ב' בטיפה א' מן הכתר שב' מושרשו' שם ומתהוות מכח זכו"ן בהולד' א' ובהזרע' א' נזרעו ונאצלו בענין שייחוד עליון לחו"ב שבכתר הולידו טפה א' זכו"ן דהיינו סוד יה"י י"ה ה"י ואותה טיפה נאצל' ב' כא' י' סתימ' וטיפה סתימ' שנפתחה ומרחבת עצמ'. ונעשית עוקץ למעלה ועוקץ למטה ורוחב באמצע יה"י ונפתחים במקומן י"ה ה"י והיי' חד מתקלא מדה א' וטיפה א' ומשקל א' ואצי' א' דכר ונוקבא וע"י הסוד הזה היא מציאו' קיום הנמצאות כי סוד זכו"ן באצי' היא היות הספי' בדקות נכללות בזכר כדרך שהכניס והתולדות בזכר בכח דקות גדול וכמו שהזכר מכח השפעתו בנקבה התולדות ההם מתגדלות כך ענין הספי' בסוד מציאות הספי' בחכמה ובה הם בדקות ובהעלם גדול מאצילות אל הבי' ושם מתגלות והיינו עקיר' ושתיל' שפי' לעיל בפ'. ועתה כמו שהזכר יכמרו רחמיו על תולדותי' ביען היותם יוצאי חלציו וכן יכמרו רחמי הנקבה. על ילדיה מפני היותם פרי בטנה כך החו"ב ישפיעו שפעם בו"ק ע"י שהם בניהם ודאי והענין ששרשי הספי' ומציאות' הם בבי' והשרשים שהם בבינה מציאות בהעלם יותר ויותר בחכמה ואלו הם חו"ב המתגלים וכן השרשי' ההם שהם בחכמה שרשיהם נעלמים בבי' שבכתר ושרשי השרשים הנעלמים בבי' שבכתר שרשיהם נעלמים בחכמה שבכתר והם יונקים ע"י שרשיהם המתעלים מעילוי לעילוי כי כל מציאות נעלם מקור למציאות המתגלה שהשפע נשפע לשרשים ומשם נשפע לענפים כאילן שאין משקין הענפים אלא מכח לחות השרשים מתערה כאזרח רענן הענפים וע"י כך הוא עושה פרי למעלה בענין שסוד ההשתרשות הזה וענין מציאות הזכו"ן הוא קיום הנמצאות כלם:

פרק יו עתה נבאר הנרצה באומרו א"ב ואם והענין כי החכמ' במקומ' א"ב לג' אבות ההנהג' ששם חסד דין ורחמים דהיינ' ג' קוי המציאות חג"ת ובהם נכלל הכל שהם ו"ק מפני שנה"י