אילימה קסג

פרק כא התי' הד' בצורה הגשמי' הוא תי' השער בשפה התחתונ' למטה מהפה מראש הפה לראש הפה מלמטה ובדברי הנביא הוא לשארית נחלתו והוא ארך אפים במדות למטה והיא סוד המ' שבחי' בשפה התחתונ' כנודע שהמ' גבור' נאחדת בהוד וכן המ' שארית לת"ת והנה כמו שב' התי' הם לבוא אל הג' כדפי' לעיל כך הג' לבוא אל הד' ולהכי קאמר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ג' למי לשארית נחלתו דהי' בחי' השתרשות המ' למעלה שהיא נקשרת בג' אבות והיא למטה ארך אפים שהפנים מתארכים ממה שהיא מתפשטת ומארכת למטה מפני שהדין גורם קצר אפים ונפעלים ע"י המ' באלו המדות אריכות אפים והנה המ' למטה במקום המיעוט והדין היא נטרדת. אמנם בשרשה העליון היא דבקה אל הת"ת ממש ובחי' היותה ד' בתים והנה מתוך מה שפי' ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה מורה שהשבתת הדין בעת תוקפו כדי שיתן לעולם שארית הוא מתוך התי' הזה:

פרק כב התי' החמישי בצורה הגשמית היא שנעשה אורח בזקן מתחות פומא ובדברי הנביא לא החזיק לעד אפו ובמדו' הוא ורב חסד. והנה האורח הזה ממש נגדם לאורח העליון הנק' ועובר על פשע התי' הג' והיינו היות היסוד אורח משך ו' בת"ת וכמו שהאורח העליון בת"ת נכלל בתוכיות הגבור' כך האורח התחתון נכלל בתוכיות המל' גבו' תתאה כזה $ציור בספר$ אין התי' הזה הנק' לע"ד המורה על הנצחיות לא החזיק אפו. אינו מניח האף שיתחזק ע"י המשכ' רחמיו למטה והנה האורח הזה משפיע הטוב לכל התחתונים והיינו שהיחוד בעל הטוב דכתיב אמרו צדיק כי טוב והנה מפעולותיו להשכיך רוגז וכעס בת"ת והמ' כענין היסוד במקומו שהוא מרצה ומשלים הזכר והנקבה כנודע וממתק הדינים:

פרק כג התי' הששי בצורה הגשמי' הוא השער המכסה הזקן מראש הפה עד ראש הפה מלמטה שהאורח הזה נעשה באמצעו והוא שער שבולת הזקן ובנביא הוא כי חפץ חסד הוא ובמדות הוא ואמת. והנה התי' הזה הוא קשר נצח והוד ועם היסוד ונודע שהנצח וההוד חסד ימין והיסוד עובר דרך הנצח וההוד אל המל' ולכך האורח הזה הוא באמצע התי' הזה ולכך בכתו' נתינת טעם לתי' לא החזיק לעד אפו והטעם כי חפץ חסד הוא שהנצח חפץ בהמשכת החסד וכן במדו' נותן טעם ורב חסד ואמת נקשר רב חסד עם האמת הזה ונודע שהנצח נקשר באמת ולכך נק' נביאי האמת נביאי קשוט והיינ' שהוא מבטל הדיני' בהמשכת החסרי' הנז' והחסד תלוי בשרש זה שהנצח וההוד ממדת החסד ימיניות הוא ודאי ותי' זה נק' חסד של אמת שעושי' עם הנשמה וענין ההוד שאינה אל הימין יתבאר במקומו בע"ה:

פרק כד התי' הז' פוסק השער ונפתח מכאן ומכאן ויראו ב' תפוחי' שהם סוד תפוחי הפני' ובנביא ישוב ירחמנו. והנה התי' הזה הוא קרוב לתי' א' שפי' בפ' י"ח **(צ"ל כי)** כ' השער הנפתח לכאן ולכאן הוא סוד פתיחתו שיראו ב' תפוחי' והם השואת הזקן בחוטי' מהאזני' לפה והיי' שגמר ו' תי' שהם בספי' חזר הדבר אל החסד והתפוחי' האלו מהחסד הם ובמדות הוא נושא עון והכלל שהוא אור פני מלך חיים הנמשכי' מן הכתר אל הספי' התחתונות והנה ו"ק מושרשות בתפוחי' אלו והטעם שו' ספי' הם מושרשו' בחסד והם ב' תפוחי' חג"ת בתפוח א' נה"י בתפוח ב' שהם בתפוחי' התחתוני' חיוור סומק ירוק וכנגדם למעלה הכל חיוור ומהם תיקונם והארתם והם ו' כלם מאירי' משם ולכך כל ו' תי' הקודמי' נכללי' בז' ולכך הוא מעצם גלוי העצמות לא סוד והם מוצאי' חיים כאומ' באור פני מלך חיים ומהפכי' הדיני' לשמחה והנה מהפני' האלו מאירי' ש"ע עיבר שהם חכמה ותבונה ודעת ש' וז"ס הם ע' בסוד הכללות וכולם מאירי' מאור הפני' העליוני' הנעלמי' ומפני שלפעמי' לא יוכנו התחתוני' ולא יתגלו וכאשר יוכנו יתגלו כתי' ישוב ירחמנו. שישוב הרחמי' להגלות לרחם ובהם נשיאות הפני' להיות נושא עון כנודע ובו ביטול כל מיתה וכל דיני' שבעולם והשמחה והארה כנודע וחיים:

פרק כה תי' הח' בצור' הגשמית הוא חוט השוואת השערות למטה שהם מגיעי' עד טיבור ובדברי הנביא יכבוש ובמדות נושא פשע והנ' התי' הזה הי' המ' דהיינו אשד נחלי המשכת הזקן ולכך יקרא התי' הזה מזל ועלי' יכונה הכתר בשם מזל והכל תלוי במזל מפני שזו היא בחי' בזולת הכתר כל מיני שפע ובו תלוי קשר ויחוד ת"ת ומ' דהיי' ת"ת בהיכל וסוד אותיות ומזלות שהם בספי' מושכי' מכאן וכל הספי' תלויות במזל זה ולכך יש בסוד התי' הזה התפשטו' וסגולתו לכבוש כל דיני' וכל תובעי עוונות