אילימה קסב

הכביסה בה שופכי' וישפכו למטה ויהי' חלק הזוהמא לחיצוני' כאומר ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה והיי' הדיני' הנשפעי' למטה חלק החיצונים והכל נכלל בנושא עון זה. והכל נתקן מכאן. ובמדת רחום שרחמיו ודאי מרובים לרחם מכח האור הזה שהוא בכת' נעשה רחום למטה בספי' התחתונו' מקום המדות כדפי' **(צ"ל בפ')** הקודמי'. אמנם עוד התי' הזה הוא כנגד הגבורה לכך בו סוד הרחצת שחרות הגבורה הנכנסת לבי' ומאור החכמה נמתקת וזהו סוד שרשה שם ולכך התי' הא' א"ל חסד עליון והב' נושא עון ובמדו' רחום הפך הגבו' אכזריות ח"ו ולמעלה רחום ודאי וכן נושא עון ולכך זה למטה מזה כי ימשך חוט הזקן מכאן ומכאן מהאזני' עד הפה ועל הפה מ' הגבור' והיי' השפ' העליונה לפה הגבורה כוללת צד העליון לפה והגבורה כוללת צד העליון המ' העליונ' שבכת' ולזה יהי' סודה כזה $ציור בספר$ ומן הצורה הגשמית והספי' התחתונו' ומלות הכתובים נבא לבאר התי' והמדות התחתונו' רק שנדע שהעליוני' רחמי' כובשי' הדין כדפי':

פרק כ התי' הג' בצורה הגשמי' היא הפסק השערו' תחת החוט ושם פנוי שאין שם שער כלל והם חלוקים בהשואה חציה לצד זה וחציה לצד זה וצדדי האורך הזה השערו' בהשואה א' שאין זה יוצא מזה בענין שהאורח הזה מפלש והנה כשתדקדק בצורה הגשמי' תי' הא' מהאזנים עד רישא דפומא והב' מהשפה העליונ' מראש הפה לראש הפה. והג' באמצע הב' והב' באמצע הג' כזה $ציור בספר$ ולכך פי' בביאורו בנעלם ששני התי' הם נמשכי'. לבא אל השלישי. והנה הג' הוא סוד הדעת המתמצע בין הקצוות והרי התי' הא' נחלק לב' עם היות שאין בכתר ימין ושמאל עכ"ז כולא ימינא והכל הוא תי' א' והב' נחלק לב' ג"כ והאמצעי הזה בין חצי וחצי לב' התי' מפני שהוא למטה בסוד קו האמצעי ולכך הוא בדברי הנביא ועובר על פשע בסוד וא"ו כאומ' מי אל כמוך נושא עון הרי ב' התי' בלי וא"ו ואח"כ ועובר על פשע בוא"ו להראו' תי' ראשון בא"ל חסד כדפי' בש' ה' סי' ג' והתי' הב' נושא עון גבור' והתי' הג' בוא"ו ועובר האמצעי בין שניהם הדעת הת"ת כאומ' ותפארתו עבור על פשע וכמו שפי' ש' ו' סי' ב' והנה האורח הזה נוכח החוטם ממש וכבר פי' לעיל תמ' ג' פ' סוד החוטם שסודו למעלה בבי' בחי' האמצעית בסוד הדעת וכמו שבספי' התחתונו' הת"ת אמצעי ממש מתנגד אל הדעת אשר בבי' אל התוכיו' האמצעי כך בכתר בסוד תי' האורח הזה מתמצע אל האמצעות אל החוטם ועושה האורח הזה למעבר רוח החיים וחיים דחיים היוצאי' מהחוטם כדפי' שם והיינ' וחנון ועובר על פשע בסוד וא"ו כדפי' וסוד החנינ' ומתנ' חנם אל הבי' דרך הת"ת כדפי' וכאשר ית' בעין ה' בע"ה דהיינ' שהחן לקו האמצעי ונ"ח מצא ח"ן והחנינ' במתנת חנם לבי' כנודע. והנה יש פגם בתחתונים הא' נק' עון הב' נק' פשע הפשע גדול מהעון. ולכך טהרת הפשע ורחיצתו אינו מהתי' הא' דהיינו סוד שרש הגבורה אלא משרש הת"ת דהיי' האורח הזה ועובר על פשע שבו כלול כל מציאו' נשיבת החוטם ועובר דרך בו ולכך ועובר על פשע ומטהרו ומכבסו. והנה כשתדקדק אם התי' הזה יש בו מהעצמות כמו שפי' בתמ' ב' פ' ולזה יפנה השער מהתי' הזה כדי שיתגלה מעצם הכתר ממש בסוד חוזק הפעולה לעבור לטהר אפים. ונודע שהמרד מקציף ומכעיס הרוח הפנימי כאומ' והמה מרו ועצבו את רוח קדשו דהיינ' תוכיו' ז"א לכך לתקן אותו המציאו' צריך תוכיו' הרוח המתגשם דרך החוטם העובר דרך האורח הזה לתקן הרוח הנעצב שעצבו במרדי' ופשעים והיי' ועובר על פשע וממתיק התוכיות בעצם הכת'. והנה מטעם חוזק הארת התי' הזה אפי' שיתרבו עונות יש' עד אין תכלי' ח"ו עד שאפי' פה עליון פתיחת הכתר מ' למעלה אינה נפתחת והיא נעלמת ע"י האורח הזה היא אומרת סלחתי והיינ' כמו שהיא למטה ת"ת על מלכות כך האורח הזה ת"ת על המ' והיא עושה בה דרך גבר בעלמה ופותח בה לומר סלחתי והיי' כענין הת"ת הפועל ביסוד במ' והיא אומרת ע"י הייחוד למטה סלחתי וזה תלוי בזה. והנה כאשר פשע יהי' דהיי' פ' פומא מתעלמת על ש"ע שהם י"ס יש' חכמה ותבונה ודעת ע' ז"ס אז יהי' הפה סתומה וש"ע יעשה שע"ה רע"ה שיפתח הה"א אל החיצוני' הרעים. אמנם האורח הזה עובר על פשע ופותח הפה ומגלהו אל ש"ע ויעשה שפע שנתגלה הפה אליהם דהיינו ועובר על פשע ועושה שפע ונתקן הכל והאורח הזה הוא המגלה הפה בחנם למטה דהיי' וחנון ובו ביטול הקלי' במכה י' מכת בכורו' ועבר ה' לנגוף את מצרים. ולכך היו לישראל שפע ענ"ג ולמצרים פש"ע נג"ע אין למעלה מענ"ג ואין למטה מנג"ע וכן פש"ע שפ"ע כדפי' וכחו להשקיט בעלי הדין שלא יהי' בהם פתחון פה פותח הפ"ה העליון ומשתיק פיות בעלי הדין ולכך נתינת האצבע באורח הזה מורה על השתיקה וממנו שמחה רבה נמשכת למטה: