אילימה קלד

חלקים הם ג' מוחות ונקודה שהיא כוללת הכל והיינו סוד מוחא סתימאה שאינה נחלקת לחלקים אמנם השכל מחייב היות בה כל החלקי' האלו והנה הם ג' הויות שהם חכמה ותבונה ודעת נקשרים יחד בזה הם ג' עוקצי היו"ד שהיא נחלקת לג' עוקץ למעלה ועוקץ למטה וגוף באמצע הם ג' יודין כזה י ואלו הג' כאשר יתפשטו יעשו ג' שמות דהיינו יהו"ה יהו"ה יהו"ה כדפי' ואלו הג' שמות יתייחדו יחד כזה יי"י הה"ה וו"ו הה"ה דהיינו סוד שנים העשר יהיו כוללים בחינתם אלו באלו ויעש' שם א' כזה יהו"ה ויתפשט ויתמלא בסוד המלוי כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י הרי הם סוד המוח והם סוד י' נחלק' לג' שמשם נובעת יהיו י"ג והכל עולה לענין א' וסוד הבחי' האלו וסוד השמות יורה שיתקשרו החכמה והתבונה והדעת ייחוד וקשור א' בתכלית האחדות והנה כאשר יהיו ג' שמות י' נקודה וכאשר יתקשרו ויהיו י' אותיות י' ראשונה יש בה ג' עוקצים שמשם נובעים ג' יודין שהם ג' שמות וזה הוראת הספי' הנעלמות שהרי הדעת שמו בעשרה והחכמה יתפשט שמה בעשר והמקור שמהם נובעות יתחלק לג' נקודות ויתקשרו הי' בי' בתוך הי' ויהיו כלם כא' מיוחדים והיינו היות י"ג מבועים נעלמים נפלאים למעלה אינם אלו י"ג מדות תחתונות שהם י"ג תיקוני דיקנא כאשר יתב' אמנם י"ג אלו הם בסוד חכמה סתימאה נפלאה כאשר נכנה שם יהו"ה הקמוץ בכתר י' שבו מורה על חכמה זו הנעלמ' ובתוכיות אותה היו"ד יוכלל כל זה והוא פלא העלמ' דהינו י' נקודה ונחלקת לג' עוקצים וכל עוקץ לשם יהו"ה יהיו ג' שמות ויהיו י"ג בחי' ומפני העלמ' לא יכונה בה אלא אחדות נקודה סתימא שאינה נפתחת כדפי' ולא יתייחסו שמות בכתר אלא אחר התפשטות' התיקו' בספי' למטה וכן פי' בס"ד שאין ראוי לייחס אותיות בכתר זולתי ממציאות תחתון ישפו' בעליון אבל לא שיהי' באמת למעלה לרוב העלם וזה אפי' בתיקו' הנגלים כ"ש הנעלמים כעין גלגלתא ומוחא ועכ"ז על הדרך הזה דרשנו במוח זה כל מה שדרשנו לא שבאמת יהי' בו ענין חילוק מוחין. וכבר נודע שכל מקום שנאמר י"ב לג' חלקים יהיו בסוד ג' מוחין אלו או ישפטו בד' לדרך האחרת כדפי' דהיינו ג' י"ודין ג' ה"הין ג' ו"וין ג' ה"הין לכך החכמה התחתונה תתבחן בג' מוחין ובד' מוחין ויש בזה עוד ענין יתבאר במקומו:

פרק יא עם היות שאין החכמה נפתחת מצד עצמות' כדפי' עכ"ז ממנה יתפשט סוד השער דהיינו סוד הדעת כאשר יתבאר. והנה ההתפשטות הדעת השער הזה הם סוד ווי"ן מתפשטי' ונובעים מהיודי"ן לכל הם סוד יו"ד הרי משם נובעות ו' מהיו"ד וכן וי"ו הרי משם נובעות ווי"ן מהיו"ד בענין שהם ג' ווי"ן נובעים מג' יודי"ן כזה ו' ו' ו' והם ג' יודי"ן ג' מוחי' ג' ווי"ן שבג' שמות הנז' כדפי' בפ' הקודם והנה בז"א יבחן השעה לג' בחי' מפני שיש בו ימין ושמאל ואמצע אבל כאן אין ימין ושמאל ואמצע אלא כולא ימינא כולא רחמי והצדדי' הנז' בגלגלת' וי"ג מכילן בחכמה הכל אחדות גמורה וענין א' לכך לא יבחנו הדעות השערות המתפשטו' מהמח לבחי' כלל ח"ו ומה שהם ריבוי בחי' הוא לפי מציאות רבוי הכללות לספי' בהשתרשם שם והנה התפשטות אלו השערות מהחכמה פי' שהוא כדבתר כותלא רצה בזה שהוא התפשטות נובע מבין סדקי חדקי שאין הענין פתיח' הראוי' להאצי' אלא שיסתם ויתעלם החכמה ואלו הדעות מתפשטין וחיים ממנה כאלו כותל מפסיק ביניהם והיינו הבינה הקדום והסובב והגולגלת על הכל בענין שהיא סוד מוחא בתוך קרומא דאוירא בתוך גולגלתא דהיינו סוד חכמה בתוך הבינה ובינה בתוך הכתר זו בתוך זו (ב"ח והנה הי' ראוי שיתפשט הדעת מתוך הבינה למטה ואינו אלא שיוצא מחכמה דרך הבינה אל הכתר כזה $ציור בספר$ ב"ח והנה צורה זו לשבר את האזן ועתה ימצא התפשטות הדעת כמעט הפך הסדר הנכון והנאות והיינו כדבתר כותלא והיינו לשון בתר כותלא יהי' בו סוד הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים שדרך חלונות ופתיחות שהכותל הזה שהוא גלגלתא כ' כתר עשר ועשר ת"ת ומ"ל ט' ת"ל ומשם מאירי' השערות ומתפשטי' בעצם הכתר ומעצם הכתר יקראו דהיינו סוד הדעת וסוד השער ויהי' התנוצצתו תחלה מן החכמה שבתוך הבינה שבתוך הכתר ממטה למעלה מתוכיות אל הגילוי לצד מעלה לצד הכתר האוסף הכל ואח"ך יתפשט השער אחרי גילוי עצמו להשפיע למטה. והנה הטעם אל המציאות הוא שהכתר מאצי' הבינה מפני שהוא חפץ בתחתונים דהיינו הדעת כלל הנמצאות התחתונות והבינה מוציאם מכח החכמה ואי אפשר להגלות למטה בסדר השתלשלות חכמה ותבונה ודעת לרוב העלם הכתר אמנם נמצאים שם כדבתר כותלא מה שיהיה אחר היות הכותל ת"ת ומלכות והנה מציאותם משרש למעלה שורש קודם יוצא ממה שיתעלה במחשבה להאצי' מכח החכמה שבתוך הבינה שבתוך הכתר א"כ יצא מביניהם המחשבה הקודמ' אל מציאות אצילות הנה לפי זה השער יש בו ב' בחי' בערך שהם הפעולות התחתונות אינם עצמות אלו שער ולבוש שהם יוצאים