אילימה קט

המשתנה המתחלף באלפ"א בית"א כגון מצפ"ץ כוז"ו טדה"ד כל אלו סוד יהו"ה המשתנה והמתחלף בסוד תמורת אלפא ביתות ולפי ענין האלפ"א בית"א כך יהי' שינוי השם כוז"ו היא הנהג' ישר' מתחלפת ולכך נתחלף באלפא ביתא ישרה עולה דרך ישר ועולה והולכת א"ב ג"ד כו' (מצפ"ץ היא הנהגה כנ"ל) היא הנהגה בינונית מצד קו האמצעי ולכך תתחלף באלפ"א בית"א אמצעית עולה ויורדת דהיינו א"ת ב"ש וכו' טדה"ד הוא מתחלף באלפא ביתא מהופכת כלה דהיינו תשר"ק ולכך הוא דין גמור. הרי אלו התמורות הם שינויים בשם עצמו המשתנה בסוד היות ההנהגות במטטרו"ן ודון אתה כמה יהיו השינויים בשם ההיכל כיון שהפכיות נתחלף כל כך השלישי' שינוי מעשה היינו סוד הנהגת שבת שסוד מעשה שבת כלאחר יד פי' כ"ל יסוד אחר י"ד מל' והיינו שהסדר אל מעשה ההנהג' בחול הוא שתהיה המל' מדה עשירי' והיסוד מדה ט' משפיע' ויהיו הייחודים כולם הנז' על הדרך הזה כ"ל הכורע דהיינו יסוד כורע בבת זוגו ברוך דכתיב והמלך שלמה ברוך וכ"ל הזוקף דהיינו יסוד כל זוקף ומתעל' זוקף בשם נקשר עם ת"ת ולכך דרך ההשפעה על הדרך הזה ומעשה שבת אינו כך מפני שתתעלה המל' על נה"י כדכתיב אות היא ביני ובין בני ישראל המל' או שבת ודאי היא נעשית אות בין הת"ת ובין נו"ה הנקרא בני ישראל וכתיב ושמרו בני ישראל את השבת היינו נו"ה עושים שמירה אל המל' כיצד שהיא מתעלית עליהם והיא נעשית דירה עליהם דהיינו לעשות את השבת לדורותם לדירת' שתעשה דירה על גביהם בענין שהיסוד כאשר הוא למעלה על המל' נאמר עליו וישתחו ישראל על ראש המטה ירצה ת"ת הוא משפיע על היסוד שהוא ראש למל' הנקרא מט"ה ופי' רז"ל ברמז זה ואמרו תעלא בעידניה סגיד ליה הורו כי הנהגה זו היא שליטת החיצונים הם השולטי' שאז היא ירדה להיות' ראש לשועלים לכי ומיעטי את עצמך ואלו היתה המל' למעלה היו אז הת"ת אריות אריה שאג מי לא יירא ואז היסוד זנב לאריות שהיא למטה ועכ"ז אל הזווג עולה למעלה להתייחד בו וזו היא הנהגה נאה ומיושרת לכך פי' הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים שיתמיד אדם עצמו שהוא צדיק לייחד הבחי' זו שתתעלה המל' למעלה ועל זה נאמר ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם אל תעלה בדעתך שיהי' נעזב משניהם אלא עולה ומייחד ושבע יפול צדיק וקם:

עין כל תמר ו תמר ששי בהשתמש המאצי' באצי' ובו י"ב פרקים פרק א הנאצלים האלו הנז' יקראו בשם מדות לסבות א' מפני שפעולות הא"ס באין שיעור ומדה מפני שאין לו תכלית ולזה האצילות המדות שהם מודדות שעור ומדה וגבול לכל המשוערים ונמדדים מוגבלים ממנו ובכלל זה כל הנמצא מא"ס כגון הפעולות וההשגחות והנפעלים הנמצאים ולכך המסובב הא' שעור ומדה לב' והב' לג' וכולם יחד לנמצאים התחתונים וכבר נתבאר הדרוש הזה. הב' לשון לבוש שאור א"ס יחשיך עיני השכל וילאה מלהשיגו ולא יוכל לדבר בו ולכך נתלבש בלבושין אלו הלביש אור השגחתו בספי' וע"י הספי' אלו נדבר בו ונתפלל לפניו ונשיג פעולותיו ולזה נתלבש בלבוש ולבוש בלבוש להלביש הפעולות עד הגיעם אלינו. הג' לשון התפשטות שהמדות האלו אינם נבדלות ממנו אמנם התפשטות והתמודדות שנתמודד ונתפשט אור השגחתו וחיותו בספי' ולא כך שאר הנמצאים שאין חיותו מתמודד דרך בם בספי' והספי' בעצמם מתמודדות ומתפשטות מזו לזו מעילה לעלול ולא כך שאר הנמצאים בהתפשטותם. הד' היא מדות נפשיות רחמנות כעס רוגז שחוק ועניינים כאלו שאינם בא"ס והם צורך לנמצאים ואם לא יהיו בא"ס לא ישתלם ההשגחה בתחתונים ואם יהיה בו יהיה בעל שינויים הא כיצד יהיו בכלים והוא יפעלם על ידם ואליו לא יגיעו וכדפי' עניינם בפ' הקודמים בתמרים הנז' והרי מכלל אלו הטעמים שפי' בחש"ק בהקדמה סי' א' תמצא שישתמש א"ס בנאצלים בד' דברים הנז' יהיו כליו לשער ולהגביל המשוערים הנגבלים ולהגביל השפעתו כאשר יוכלון שאת התחתונים וקטני המציאות שלא יסבלו גודל רחמיו ולא דקותם ופעולתם ורוממותם כל א' וא' לפי שעורו ויתלבש אלהותו אל התחתונים חלושי ההשגה והמדע ויכירו אלהותו ורחמיו וזה מכלל טובתו ורחמיו על כל מעשיו ולא יעזוב את נאצליו אלא יתפשט חיותו בהם ויתדבק בהם עד שיתאחד בהם מפני אהבתו בהם. והם אמצעיים בין הפועל והנפעלים להמציא באמצעות' הפעולות הנפשיות שהם רחוקות מהא"ס תכלית הריחוק:

פרק ב הספי' יקראו ספי' על ו' דרכים הא' לשון ספי' ומספר והענין שמאתו אין מספר לנמצאי' שהוא באין תכלית וכמו שנתנו הספי' שעור לנמצאים בערך כל נמצא ונמצא לעצמו שעל זה נקרא מדות כדפי' בפ'