אבן עזרא על משלי ז

בני שמור.

על לוח לבך - שלא תשכחם.

ומודע - קרוב הידוע.

לשמרך - כי קרוביו של אדם ישמרוהו, מדרך רע.

נשקפתי - אלה דברי שלמה וטעמו נגליתי ונראיתי למשקיפים אותי, כדי שישמחו בני אדם בראותו, וכן נשקפה ותיבב וטעם הנשקף, להראות עצמו והמשקיף לראות אחרים.

המיה - כדי שתשמיע קולה למבקשיה באפלה.

סוררת - דוברת סרה.

ישכנו - בלשון זכר, והנכון תשכונה.

ואצל - עד שתמצא חסר לב.

ותאמר - נשתנה בעבור ההפסק, כי לו מלה זעירה וכן: ישפוטו הם:

זבחי - דוברת לו כזבים.

חטובות - מחוטבות תבנית היכל.

אהלים - חסר וי"ו:

דודים - אהבים, אתן את דודי.

האיש - ולא אמרה אישי, כי אינו נחשב בעיניה מאומה בזנותה עם אחרים.

הכסא - ראש חודש שיתכסה בו הירח.

תדיחני - מדרך הישרה.

וכעכס - כמו תעכסנה פירוש תראנה העכסים והם דומים לכבל. וכן הפירוש: וכעכס - שהאויל קשה להביא רגלו בו, כן הוא קשה להביאו אל מוסר.

חץ - מדמה נגע האל לחץ, והטעם: עד שיפלח חץ כבדו ולא יקבל מוסר.

אל פח - כן מהרה יפלחהו חץ, ולא ידע האויל כי בעבור נפשו שתמות הוא שונא מוסר, וזהו הנכון.

ועתה בנים - כי העם כבנים.

ואל תתע - מדרך הישרה, בעבור נתיבות הזונה.

שאול - שהוא ביתה, יורדות הדרכים ומורידות אותה כפירוש נעו מעגלותיה, או יורדות רמז לרגליה וכאשר דבר גנות האשה הראה דבר מעלת החכמה, שהיא מיסרת הפתאים.