אבן עזרא על איכה ג

אני הגבר – אמרו קדמונים ז"ל כי זאת המגלה ירמיה כתבה, אם כן יהיה הוא האומר אני הגבר, או יאמר כל אחד מישראל:

עני – סמוך, ויחסר מקום השבות או הגלות:

ראה – תחת ראיתי, וכן ונשאר אני:

עברתו – שב אל אויבי כלם. ויש אומרים שהוא שב אל אף השם, ואיננו נכון בעיני. וזה המקונן אמר כי הצר היה מענה אותו בשבט עברתו:

ונהג אותי ממקומי במקום חושך:

יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ. המפרש ו"ו בעברתו על השם יפרש יהפך ידו מכתו, כמו הנה יד ה' הויה במקנך (שמות ט ג) והמכה ביד:

בלה בשרי – הבשר והעור שירגישו בלו, והעצמות שלא ירגישו נשברו:

ויקף ראש – בצרה ותלאות. או יהיה כמו ועמי תלואים (הושע יא ז), ויהיה הראש לשון נקבה, והה"א נעלם כה"א ושערה לא הפך לבן (ויקרא יג ד):

במחשכים – מחשך בתוך מחשך:

נחשתי – כבלים:

שתם – בשי"ן כסמ"ך, וכן השירו ולא ידעתי (הושע ח ד):

נתיבותי – הנתיבות הם ידועות:

דוב – יש אומרים כי מנהג הדוב להכריז על הארי, והוא רחוק:

יש אומרים סורר מגזרת סירים, וכן הנני שך את דרכך בסירים (הושע ב ח). והישר בעיני שהוא פעל עבר מגזרת כפרה סוררה (שם ד טו):

כמטרא – אל"ף במקום ה"א הנקבה, והוא מגזרת נוטר:

אשפתו – דימה האשפה לבטן ההרה:

לכל עמי – עד שהיו עמי שוחקים ממני. או לכל העם שהיה תחת ידי, כמו את עמלק ואת עמו (שמות יז יג). או היו"ד נוסף. ואין ותפלטני מריבי עמי (ש"ב כב מד) כמו עמים, כי על שאול רמוז, וכן אמר בראשית השירה ומכף שאול:

בי"ת במרורים נוסף, וכן בדמעות שליש (תהלים פ ו):

ויגרס – כמו וישבר, וכן גרסה נפשי (תהלים קיט כ):

הכפישני – אין לו אח, והטעם גאלני:

ותזנח – כמו ותמאס:

נצחי – עמידתי בנצח שיש לי, כמו ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי (ישעיה סג ג) על הדם שבו יעמד החי נצחו:

זכור – שם הפועל כמו בזכור בניהם. או לשון בקשה לשם, כאשר תזכור נפשי זאת הרעה תשוח עלי:

זאת – התוחלת:

תמנו – כמשמעו, או הנו"ן תחת חסרון הכפל:

חדשים – הם החסדים:

לבקרים – בכל יום, כמו לבקרים אצמית (תהלים קא ח):

רבה – גדלה, או כמשמעו:

אמרה – לי:

תדרשנו – באמת:

ו"ו ויחיל כמו פ"ה רפה בלשון ישמעאל:

עול – מוסר:

כי נטל עליו – העול:

יתן בעפר פיהו – ישתחוה לעושהו עד בא העפר בפיו:

בי"ת בחרפה נוסף, כבי"ת השביעני במרורים (לעיל פסוק טו):

יזנח – ימאס:

ורחם – כמו ירחם, וכן דרך הלשון והיה ה' לי לאלהים (בראשית כח כא):

מלבו – מרצונו:

ויגא – אל"ף תחת ה"א, והוא מהבנין הכבד הנוסף כמו הַיְצֵא אתך (בראשית ח יז):

לדכא – אל"ף לדכא שורש:

לְהַטּוֹת֙. מלת הטה עם משפט כמו עוות:

לא ראה. – בחכמה להיות כן:

יתאונן – מגזרת און:

נחפשה – מבנין הקל:

נשא לבבנו – כטעם וישא משאת (בראשית מג לד):

אל"ף אנחנו נוסף:

סכתה – מפעלי הכפל:

סחי – מגזרת וסחיתי עפרה (יחזקאל כו ד) כטעם טלטול:

פצו – פתחו:

השאת – כמו השואה, יהיה האל"ף ראוי להראות:

פלגי מים – נהרים פלגים הם:

תדמה – כטעם לא תדמה לכל עינו, והוא רחוק:

ה"א הפוגות כמו תי"ו תרומות:

ישקיף – כאילו יש לשמים חלון שישקיף ממנו:

יש אומרים עיני עוללה – האחרון, ויפרשו עוללה כעוללות בציר (מיכה ז, א). והישר בעיני מגזרת ועולל למו (איכה א, כב):

חנם – שב אל אויבי:

צפו – כמו שחו (חבקוק ג, ו), מגזרת אשר הציף (דברים יא ד):

תחתיות – מתחתיות התחתיות:

לרוחתי – שתעשה לי רוחה, או עת רוחתי ושועתי:

קרבת – קרוב מצאתיך:

רבת. מה שהייתי אני רב רבת אתה ה':

עותתי – העוות שעשו לי:

נקמתם – בפרהסיא:

חרפתם – בגלוי:

עלי – לרעתי:

מנגינתם – כמו נגינתם, והמ"ם נוסף:

גמול – בסמוך ובמוכרת שוה:

מגנת – יש אומרים שדגשות הנו"ן נוסף, והוא מגזרת מִגֵּן צָרֶיךָ (בראשית יד כ) על משקל אכילה. והנכון בעיני שהוא מן גנון והציל (ישעיה לא ה):

תאלתך – מגזרת אלה והתי"ו נוסף, כמו תאנתה מי ישיבנה (ירמיה ב כד):

שמי ה' – הוא כמו שמיך, כמו ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד א):