אבן עזרא על איוב לט

תכרענה - ותפלחנה ילדיהן, כדי שלא יזיזו ממקומם.

חבליהם תשלחנה - פירש תשלחנה חבלים ומכאובות על ידיה ואחר כך יתרפאו.

יחלמו בניהם - כעניין ותחלימני.

ירבו - יגדלו בברירות כמו ברור. ויש אומרים: שהוא תרגום חוץ.

תשואות - קולות מן שאון.

ירוק - העניין אחד, כל מקום ירוק.

התקשר רים בתלם - כמו תלמיה רוה והענין התקשר רים בתלם, בעבות.

התבטח בו - כי רב חילך, בעבור רוב כחו.

ותעזוב אליו יגיעך - עניינו זרע השדה שבכחו יחרוש וישדד כמעשה השור. ויש אומרים: כי תעזוב תשים על גבו, כענין: עזוב תעזוב עמו והוא רחוק מאד.

התאמין בו כי ישוב זרעך - כי כאשר יחרוש וישדד, ישוב לך הזרע.

וגרנך יאסוף - בדיש.

כנף רננים - שם עוף, אולי נקרא כן, בעבור נועם קולו.

נעלסה - כמו נפרשה. וכן: נתעלסה באהבים. והטעם האתה נתת לרננים כנף, ונתת אברה - היא הכנף. וכן: ישאהו על אברתו, וגם רוצה לחסידה והוא עוף יבא למועד ידוע, כי כן כתוב בספר ישעיה.

כי תעזוב לארץ ביציה - זאת תולדתה.

תחמם ביציה - מגזרת חום.

תזוריה - מגזרת ויזר.

הקשיח בניה - והטעם תתאכזר על בניה, כאילו לא היו שלה וכמהו תקשיח לבנו מיראתך ואין להם שלישי במקרא.

יגיעה בלי פחד - אין לה פחד על הבצים, שיהיו בניה שתזורם רגל.

כי השה - מטעם: כי נשני אלהים:

ולא - נתן לה חלק בבינה.

תמריא - תגבה ואין לו חבר. ויש אומרים: כי שור ומריא כמהו וטעם מריא, שמן מעולה מלשון רבנן.

תשחק לסוס - אעבור רוב מרוצתו.

רעמה - כטעם עוות מן: רעמו פנים, או מגזרת רעם:

התרעישנו כארבה - שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.

הוד נחרו - כמו: נחרת סוסיו, קול צהלת הסוס.

יחפרו - רגליו בעמק וישיש.

בכח – שיש בו.

נשק - ידוע.

ישחק - לדבר שיפחד אדם ממנו:

ולא יחת - כמו אל תערוץ ואל תחת.

ולא ישוב - אחור, מפני חרב.

תרנה - קול החצים היוצא מהאשפה כמו ותעבר הרנה.

להב חנית וכידון - שהם מרוקים, כאילו להב יצא מהם.

יגמא ארץ - יפסע ארץ. וקרוב ממנו מגמת פניהם והטעם נוכח פניהם, כל כך ישמע ללכת אל מקום המלחמה, שלא יאמין כי קול השופר הוא אמת.

בדי שופר - בשמעו השופר יאמר האח מרוב שמחתו כמו: האח האח והיא מלה תאמר על השמחה בבוא לאדם חפצו, בדי שופר כמו בדי ריק והוא קרוב מטעם אין די בער.

יריח מלחמה - כמשמעו, כי כן הוא.

רעם שרים - ישמיעם שרים ותרועה מרחוק.

יאבר נץ - יעופף לתימן, כי יבקש מקום חם.

יגביה נשר - אין עוף שיגבה יותר ממנו.

סלע ישכון - כן תולדתו.

חפר אוכל - יבקש כמו לחפור את כל הארץ וקרוב מגזרת חופר גומץ. והטעם שהוא במקום גבוה ויבקש מזונו, כטעם כחופר מטמון:

ואפרוחיו יעלעו דם - כמו: ושתו ולעו והטעם יבלעו דם איברי החללים שיביא ויהי העי"ן הראשון כפול, או יהיה מגזרת עלעא בלשון רבנן. והטעם: ישברו צלעות החלל להוציא דם והראשון נכון בדקדוק, והאחרון עצמו שהוא מגזרת עצם וזה דבר ידוע, כי הנשר יראה ממקום רחוק מאד מקום החללים וירוץ שמה.