אבן עזרא על ישעיהו סא

רוח וגו'. אלה דברי הנביא, והם נבואה כמו ויאצל מן הרוח (במדבר י"א כ"ה) :

יען משח יי אותי. כי הנביאי' יקראו משיחי', וכמוהו אל תגעו במשיחי (תהלים ק"ה ט"ו) , והם האבות ויאמר רבי משה הכהן, כי תשובת יען משח יי אותי, שוש אשיש ביי [לקמן פסוק י'], ואין צורך, כי יען טעמו השם משחני בעבור שאבשר ענוי':

פקח קוח. מל' אחת ועי"ן ולמ"ד הם כפולי', כמו סחרחר (תהלים ל"ח י"א) או ירקרק (ויקרא י"ג מ"ט) אדמדם [שם] והוא שם:

לקרא שנת רצון. היא שנת כל הגאול':

לנחם כל אבלי'. והנה פרש אחר כן כי הם אבלי ציון:

לשום לאבלי ציון. הוא שפרש פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל, כי האבל לא יסוך שמן, והתקועית לעדה (שמואל ב' י"ד ב') :

רוח כהה. שם התאר מגזרת כהה הנגע (ויקרא י"ג ו') , יש אומרים כטעם חשך, והנכון בעיני שהוא הפך פשה:

אילי הצדק. מגזרת אילנים, כמו מאילים אשר חמדתם (ישעיהו א' כ"ט) , והעד מטע השם:

ובנו חרבות עולם. קדמוניות:

שוממות ראשונים. דורים שעברו:

ועמדו. לפניכם. זרים. כעבדים:

אכריכם. שם התאר, והם עובדי האדמה:

ואתם. כבר אמרתי כי כל כהן לעולם הוא משרת, והעד משרתי אלהינו, והנה יהיו הגוים כנגד ישראל וישראל כנגד בני אהרן, על כן חיל גוים כנגד המעשר:

יו"ד תתימרו תחת אל"ף מגזרת את יי האמרת (דברים כ"ו י"ז) :

תחת בשתכם משנה. תירשו:

וכלמה. ותחת כלמה:

ירנו חלקם. בחלקם:

והנה פירש מלת משנה שאמר לכן בארצם משנה יירשו:

כי וגו'. הטעם אשלם להם גמול, כי אני אוהב צדק שונא גזל אפי' בעולה שהיא קרבה לפני, על כן ונתתי פעולתם כמו שכרם, כמו ולא תלין פעולת שכיר (ויקרא י"ט י"ח) :

והנה טעם גזל שלא אגזלם, כי אם לא אתן להם שכר הנם גוזלי שכר:

ונודע בגוים. לא יורה זה הכתו' שישראל יהיו עוד מפוזרים, רק יודעו בינות הגוים הבאים לחוג את חג הסכות, ככתוב בספר זכריה (זכריה י"ד ט"ז) , והנותנים מס:

שוש וגו'. אז יאמר ישראל שוש אשיש:

יעטני. פועל עבר מגזרת עוטה אור כשלמה (תהלים ק"ד ב') , והם שני בניינים [צ"ל שרשים]:

כחתן יכהן פאר. הוא פועל יוצא, שהוא מצטרך לפאר נפש כאשר פירשתי במלת ישרתונך (ישעיהו ס' ז') :

תעדה כליה. הם הקשורים על גרגרותיה:

כי כארץ [אשר תוציא צמחה וכגנה], אשר זרועיה תצמיח, יצמיח צדקה. הטעם שיגדל הצדק כאילו הוא צמח: