אבן עזרא על ישעיהו מז

בתולת בת בבל. הטעם שהיא כמו בתולה, שלא יצאו דמי בתוליה:

בת. כמו קהלת:

אין כסא. לא יהיה לך כסא לעולם:

וענוגה. שם התאר כמו אדומה (במדבר י"ט ב') :

קחי רחים. כי כן מנהג השפחו', והטעם שתלך בשביה:

קמח. לא יתכן, רק נקרא על שם סופו וכמוהו ובגדי ערומי' (איוב כ"ב י') תפשיט:

גלי צמתך. הוא השיער שהוא לפנים בראש:

שובל. הוא השיער היורד על הלחיים, ונקר' על דרך משבולת הנהר (ישעיהו כ"ז י"ב) על דעת ר' משה הכהן, והנכון שאין רע לו, ופירושו כפי מקומו בלא ראיה:

עברי נהרות. לטחון:

תגל. מבנין נפע':

ולא אפגע אדם. ולא אקבל פגיע' אדם כמו פיוס כמו ואל תפגע בי (ירמיה ז' ט"ז) , והנה אם היה אחר מלת פגיעת בי"ת, יהיה הוא הפועל, ויש אומר נקם אקח ממך ולא אפגע אדם, כמו ויפגעו את משה ואת אהרן (שמות ה' כ') שיעמוד לי בדרך, או שיאמר לי אל תעשה, או לא אפגע אדם שלא אשמח:

גואלנו. אז יאמרו ישראל זה הוא גואלנו:

שבי. יקראו לך, הקוראים, כמו אשר ילדה אותה (במדבר כ"ו נ"ט) , וכן רבים:

קצפתי וגו'. הנה הטעם כאשר קצפתי על עמי, לא רחמת אותם:

והזכיר ה זקן לחסרון כוחו ועבור כבודו:

ותאמרי. בלבך:

[עד וגו']. והיה ראוי שתשימי אלה שעשיתי לעמי על לבך:

לא זכרת אחריתה. של גאותך, או לא זכרת מה היתה אחרית נחלתי כאשר קצפתי עליה:

עדינה. שם התואר מגזרת היתה לי עדנה (בראשית י"ח י"ב) :

ואפסי. היו"ד נוסף כתוספת יו"ד מני אפרי' (שופטים ה' י"ד) :

[אלמנה]. הבעל הוא המלך:

שכול. שם על משקל דק בכפור (שמות ט"ז י"ד) חרב שפוט (דברי הימים כ' ט') :

ותבאנה. חסרון המלוכה ומות הבנים:

כתומם. כאשר היו הרעות שלמות והוא שם הפועל, וכל זה בעבור כשפיך:

ותבטחי ברעתך וגו'. ודעתך, רמז לחכמה חיצונה מכחדת השם:

ונקמץ אל"ף רואני בעבור היותו מהגרון:

חכמתך. שחשבת שהיא חכמה:

שובבתך. כנוי לנצוח, ושלא ירצה לשוב מדרכו:

ואפסי. כחברו, אני חכמה ואין חכם עוד כמוני:

ובא עליך רעה. יום רעה:

לא תדעי שחרה. כלילה שאין לו שחר, והטעם אור:

הוה. מגזרת ואתה הוה להם (נחמיה ו' ו') , לרע שיהיה פתאום, וכמוהו והותי במאזנים (איוב ו' ב') :

כפרה. לתת כופר להסירה או לבטלה כמו ואיש חכם יכפרני' (משלי ט"ז י"ד) :

שואה. כמו שממה:

עמדי נא. אתה:

בחבריך. שם על לשון רבים ומגזרת וחובר חבר (דברים י"ח י"א) :

הועיל. שם הפועל:

אולי תערוצי. מגזרת עריץ (ישעיהו כ"ט כ') :

עצתיך. מלה זרה, כי התחברו יחד סימן היחיד והרבים, וכמוהו והפלא יי את מכותך (דברים כ"ח נ"ט) ואם הוא הפך:

הוברי שמים. אין רע לו, וטעמו חכמי שמי', הם חכמי המזלות, ויש מי שהוציאוהו מגזרת ברור, והטעם שלא יוכלו לדעת חלקי השעו' אם לא יהיה אויר השמים ברור וזך, וזאת היא דרך רחוקה, כי ה"א הוא עיקר, והוא על משקל שומרי החומות (שיר השירים ה' ז') :

מודיעים לחדשים. כן חכמתם, כי לא יסתכלו לדעת כל התולדות באויר ובמדינות, רק מעת התחברות המאורות, כי הם עיקר אומנותם, וזה טעם לחדשים:

(רק) מאשר יבואו עליך. איננו דבק עם לחדשים, רק עם מלת ויושיעוך, ואם היא רחוקה, וכמוהו אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם (דברים י"ב ב') :

הנה וגו'. טעם אש מחנה האויב, כמו כי אש יצאה מחשבון (במדבר כ"א כ"ח) :

לחמם. שם הפועל מפעלי הכפל, והוא שלם על משקל לשכב את בת יעקב (בראשית ל"ד ז') והטעם שימותו הם ולא תשאר להם שארית:

כן היו. על אלה החכמים:

אשר יגעת. שהיית נותנת להם ממון:

וסוחריך. שאינם מארצך, שהיו אוהביך, בבוא רעתך עזבוך: