אבן עזרא על ישעיהו לד

קרבו. ומלואה. שהיא מלאה מהם:

תבל. מקום הישוב:

וכל צאצאיה. מגזרת יצא:

כי וגו'. כל המפרשים אומרים כי זה לעתיד, רק רבי משה הכהן אומר כי אדום חרבה בימי אשור וכל הפרשה הי' דבקה:

צבאם. הם צבא המלחמ':

וחלליהם. יעלה באשם. שם, והנה הוא בלי סמיכה באש, על משקל קדש:

נמסו. מפעלי הכפל מבנין נפעל:

ונמקו. בבא לאדם יום אידו תחשך לו השמש כאשר הוא כתוב ביום המות (קהלת י"ב ב') , והנכון בעיני שאלה הדברים רמז לכל עזר שיש לו לכל גוי במשטר שמים כאשר מפורש בספר דניאל (דניאל י' כ') :

ונמקו. מבנין נפעל וכן נגלו, מגזרת מגלה:

כי וגו'. זה החזוק לאשר רמזתי מהגזירות:

הנה על אדום תרד ועל עם חרמי. שיש לי חפץ להיות חרם לעשות משפט בהם:

חרב. הטעם גזרה:

הודשנה. מלה מורכבת מבנין שלא נקרא שם פעלו ומבנין נפעל על דעת רבים, ואיננו נכון, רק היא מלה זרה והטעם מגזרת והיה דשן ושמן (ישעיהו ל' כ"ג) :

כרים. כמו חלב כרים (דברים ל"ב י"ד) , דרך משל לגדולים, כמו אילי מואב (שמות ט"ו ט"ו) :

בבצרה. יש אומר שהוא קושטנטינה, וזה לא יתכן כי אין לה היום אלף שנים שנוסדה, רק היא מדינה בארץ אדום:

וירדו. עמם, עם הכרים והעתודים והראמים, והפרים הם רמז למלכי אדום:

כי וגו'. זה הכתוב יוכיח שהוא לעתיד ויש אומרים כי זאת הנבואה נתקיימה בימי נבוכדנצר אחר גלות ציון, כטעם גם עליך תעבור כוס (איכה ד' כ"א) :

שנת שלומים. כמו גמולך ישוב בראשך [עובדיה א' ט"ו] הכתוב גם בספר עובדיה על אדום:

ונהפכו וגו'. כן היה או יהיה במעשה פלא, ויש אומרים כי הוא דרך משל שלא ישאר שם שות' מים, כאלו נהפכו המים לזפת:

בוערה. תוכיח כי תי"ו זפת לשון נקבה:

לילה. לא תכבה, אשה:

לנצח נצחים. זמנים אין קץ להם:

וירשוה. קפוד. ידוע מגזרת קפדתי כאורג חיי (ישעיהו ל"ח י"ב) :

ה קו והאבן ביד הבונה :

ו תוהו ובהו כטעם שממה:

חוריה. הם הגדולים הנמשלים לעין לבן, כי הקטנים יקראו חשובים:

מלוכה. יקראו אותם הקרואים ותחסר אות למ"ד ממלת מלוכה:

אפס. כמו אין:

ועלתה. על ארמנותיה, כל אחד מהסירים, והם קוצים, כמו כי כקול הסירים תחת הסיר (קהלת ז' ו') וככה קמוש:

תנים. כמו אח הייתי לתנים (איוב ל' כ"ט) :

חציר. כמו חצר (שמות כ"ז י"ב) וכמוהו ישיש (איוב ט"ו י') וזקן וישש (דברי הימים ב' ל"ו י"ז) :

ופגשו ציים. דרים בארץ ציה:

איים. רבים, כמו ואת האיה (ויקרא י"א י"ד) , ואם בא במ"ם:

ושעיר. כדמות שעירים ברים:

הרגיעה. מצאה מרגוע:

לילית. העוף שיעוף בלילה:

שמה. קפוז, איננו כמו קפוד (ישעיהו י"ד כ"ג) רק עוף אחר:

ותמלט. ותוליד וכן והמליטה זכר (ישעיהו ס"ו ז') :

ובקעה. תולדת' לבקוע בציה:

דגרה. כמו קרא דגר (ירמיהו י"ז י"א) :

דיות. לשון רבות כמו הדיה (דברים י"ד י"ג) :

דרשו מעל ספ' יי. רמז לגזרות שמים שהם כתובים באצבע אלהים, והטעם שכל הגזרות תבאנה אל ארץ אדום, גם הם הנכתבות להיות ארץ אדום נוה להן:

כי פי. רמז לגזרות היוצאות מפי השם:

ורוחו. רוח פיו והנה הטעם כפול כמשפט:

והוא. חלקתה, פועלת ופעולה:

בקו. שהוא קו אמת: