אבן עזרא על בראשית מ

חטאו. חטא מוסר המלוכה ,

בעבור שלא ישתנה סמ"ך סריסיו הוא לאות כי היה הרי"ש ראוי להדגש ונקמץ הסמ"ך בקמץ גדול לחסרון הדגש :

במשמר בית שר הטבחים. מקום שיהי' שם נשמרים בעבור שלא יברחו :

ויפקד שר הטבחים. והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים, פקד את יוסף, והטעם זכר דבריו והביאו אל ביתו, ושמהו בבור והוא המשמר וזאת דעת המדקדק הגדול ולפי דעתי שבית הסהר היה בבית שר הטבחים, ושם היה יוסף והעד מקום אשר יוסף אסור שם, וצוה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם, כי מעלה גדולה היתה להם בבית פרעה, כי שרים היו :

ויחלמו. כטעם איש כפתרון חלומו כי ראה כל אחד בחלומו מהו פתרון חלומו לעתיד , ומה שאירע לו :

זועפים. מתרעשים כטעם "ויעמד הים מזעפו" (יונה א טו) :

ויבא אליהם. יתכן שבלילה היה לן בבור :

וטעם הלא לאלחהים פתרונים. כי פתרון החלומות לשם הוא כי הוא יודע העתיד , והראה בחלום מה יהיה למי שירצה ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע, לא יועיל ולא יזיק, ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי , וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם :

עלתה נצה. כמו "הנצו הרמונים" (ש"ה ז יג):

הבשילו אשכלותיה. הפך הבוסר , וכמוהו כי בשל קציר (יואל ד יג), ואם הם שני בנינים :

ואשחט אותם. כמו שוחטי הילדים (ישעי' נז ה) ולא כאשר פי' הגאון :

פתרונו. פירושו, ולא מצאנו מלת פתרון כי אם עם החלום ,

יש שואלים מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים ולא חדשים או שנים, ויתכן יום הולדת את פרעה כמו היום שנולד בו , כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות או יתכן שהגבירה היתה הרה , והראשון קרוב אלי:

ישא פרעה את ראשך. ירים , הנכון שהוא בדרך מספר , והעד "וישא את ראש שר המשקים, ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו" (בראשית מ כ) ובפ' כי תשא אפרש זה :

כנך. משמרתך הראשונה , ומכונתך ומתכונתך , ויתכן להיותו מן גזרת כן , וכמוהו "ועמד על כנו" (דניאל יא כ) :

מארץ העברים. אפרשנו בפסוק כי תקנה עבד עברי (שמות כא ב) , ואחר כל חלום במקרא מלת הנה טעמה כאילו :

סלי חורי. אמר הגאון שהוא לחם לבן כמו,"חורי יהודה" (נחמי' ו יז) :

בעוד. בטרם עוד וטעמו לא יעבור עוד כך זמן עד שיהיה זה:

ישא פרעה את ראשך מעליך. ישאנו ממקומו, וטעמו יסירנו או ירימנו על עץ :

הלדת. שם הפועל מהבנין שלא נזכר שם פועלו :

על משקהו. שם , כי "אשר היית משקהו" (בראשית מ יג) פועל :

ולא זכר שר המשקים. לא הזכירו בפה אל פרעה, וכן "ומשא ד' לא תזכרו עוד" (ירמי' כג לו) "זכר את ושתי" (אסתר ב א) :

וישכחהו. בלב