אבן עזרא על בראשית לד

ותצא דינה. מעצמה :

ויענה. כדרכה בעבור היותה בתולה :

וידבר על לב. שדבר לה דברי רכים ונחומים :

כי טמא. שכם :

חרפה. לדורות וזה טעם כי נבלה עשה בישראל ,

וטעם וידברו אשר טמא, וידברו את שכם אשר טמא אחותם , כי מצאנו "דברו לשלום" (בראשית לז ד) כמו דבר לו , או טעם "אשר" כי ענו במרמה בעבור אשר טמא :

אשר לו עולה. ערלת בשר וטעמו דבר שיכבד וכן "ערל שפתים" (שמות ו יב) , "ערלה אזנם" (ירמיה ו י) בעבור הנוסף , והאומרים שהשם אמר לאברהם "והיה תמים" (בראשית יז א) ובהמולו הנה הוא חסר , הדבר הפוך , והנה הבהמות יוכיחו , ואם אמרו למה נחתך דבר בראו השם גם הטבור יוכיח :

את בתנו. בעבור היותה קטנה , והם הי' מדברים בעבור אביהם :

ולא אחר. איננו בדקדוק , כמו "ואחר עד עתה" (בראשית לב ה) , רק מן הבנין הכבד הדגוש , והוא פעל עבר על משקל "בֵּרַך נבות אלהים ומלך" (מ"א כא יג) :

שלמים. הם בשלום :

רחבת ידים. מקומות כמו "ויד תהיה לך" (דברים כג יג) :

יאותו. מגזרת "כי לך יאתה" (ירמי' יו"ד ז) והנוח הנעלם אחר האות המשרת תחת פ"א הפעל :

בהמול. מפורש , והנה הם חשבו רעה על יעקב ובניו שאמרו מקניהם וקנינם :

ביום השלישי. שלישי לעולם קשה שהוא חצי המרובע , וזה המעשה אשר עשו שמעון ולוי לדעת אחיהם עשו, דכתיב במרמה , ובני יעקב הם כולם , וחרה אף יעקב על שמעון ולוי, בעבור שהם הרגו אנשי שכם :

ואת כל אשר בבית. פי' בבית המור, או בבית שכם :

מתי מספר. מתי כמו אנשים , ודבר שיסופר הוא מעט, על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה שפי' "ויהי מתיו מספר" (דבר' לג ו) כמשמעו :

להבאישני. שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש :

ויאמרו. שמעון ולוי:

הכזונה יעשה. שכם את אחותינו :