אבן עזרא על בראשית יט

ופי' בערב. בפסח מצרים :

אפים. עד שם אפיו בארץ והם הנחירים שהם גבוהים על הפנים :

הנה נא אדוני. רבותי , לשון חול וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם היא כמשמעה ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא, או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופ' ד יח) :

ויאמרו לא. אם לא תפצר וזאת המלה רבוי דברים כטעם פיוסים , וכן "ואון ותרפים" הפצר (ש"א טו כג) :

נסבו. מבנין נפעל .

כל העם מקצה. שלא היו סמוכים אל הבית :

ונדעה אותם. כנוי לשכיבה :

הפתחה. אל הפתח תי"ו דלת סימן נקבה ונמצא חסר :

ידעו איש. לשון רבים ורבות בפעל שעבר בלא תוספות וי"ו פתוח שוה :

האל . כמו האלה ויאמר הגאון, כי בעבור השלישי שלא בא אמר כן וזה הטעם רחוק, כי גם שתי הלשונות תמצאם בלשון ארמית :

בסנורים. מלה רביעית וחברתה במעשה אלישע ופירושו מחשך העין והלב :

עוד מי לך פה. אם יש לך חתן :

ובניך . או חתנים שהם כבניך וכבנותיך , והנה פה טענה על האומר כי האחד הלך להציל את לט כי הנה שניהם דברו אליו ועוד "כי משחיתים אנחנו" (פסוק יג), גם האחד שדבר לוט אחר כן עמו שאמר לו "ותגדל חסדך" (בראשית יט יט) הוא אמר , "כי לא אוכל לעשות דבר" (בראשית יט כב) :

לוקחי בנותיו. ב' בנות אחרות היו לו ומתו בסדום והעד הנמצאות :

וכמו. ויאמר ר' יונה הספרדי המדקדק כי לא יתכן לומר וכמו עלה השחר ושכח "ורבו כמו רבו" (זכרי' יו"ד ח) :

ויאיצו. ויציקו כמו אצים לאמר (שמות ה יג) :

ואתמה מהפירוש שחבר בן אפרים שאמר כי ויתמהמה מגזרת מה , והנה שכח כי שני הההי"ן מפיקין , רק הוא לשון עכוב ושרשו משולש והפ"א כפול :

ויחזיקו. יבאר שפחד ואין בו כח לברוח ,

ומלת כהוציאם, שם הפועל, ואינו כמו, להוציאם מארץ מצרים" (ירמי' לא לב) והמ"ם סי' הפועלים, והם המלאכים ואותם פעולים :

אל תביט אחריך. אתה וכל אשר לך וכן לא תאכל ממנו :

אל נא אדני. חול ונקמץ בעבור שהוא סוף פסוק ויאמר ר' שמואל הספרדי הנגיד ז"ל כי אל נא מגזרת הואל ועל דעתי שהוא כמו לא כי כשאמרו לו ההרה המלט השיב לא כן רבותי

ואמר לאחד מהם עבדך שהשב בעיניו שהוא גדול, גם יש במלאכים שרים ותי"ו מות מובלע בתי"ו וָמַתִּי כי התי"ו והיו"ד סימן היjיד בפעלים, והיה כן בעבור דתחברות שני תוי"ן וכן אותו תשחית וְכִרָתָ (דברים כ, כ) :

מצער. קטנה מגזרת צעיר, והוא תואר השם , ובא בלא סימן נקבה כמו שגל :

מאת ד'. לשון צחות, והטעם מאתו וכן תמצא בפסוק אחד ה' פעמים בני ישראל :

וצמח האדמה. נשרפו האילנות :

מאחריו. מאחרי לוט :

נציב. כטעם מצבה כי נשרפו עצמית בגפרית, והיתה עם מלח כי כן כתוב "גפרית ומלח וגו' כמהפכת סדום" (דברים כט כב) גם זה הפסוק יורה שנמלטה צוער , גם כן אמר המלאך :

כקיטור. כעשן מגזרת קטורת :

הכבשן. מקום אש דולקת תמיד :

אשר יש בהן. באחת מהן וכן "ויקבר בערי גלעד" (שופ' יב ז) , "בן אתונות" (זכרי' ט ט) , "באש ישרפו אותו ואתהן" (ויקרא כ יד):

ותאמר הבכירה. יתכן שהיתה לו אשה אחרת ומתה בתחלה , והבנות חשבו, כי אש וגפרית היה בכל הארץ כמבול המים :

בְשכבָהּ. שם הפועל , ואם היא בחירק , וכן "בְשִבְרִי לכם" (ויקרא כו כו) :

מואב. כמו מאב ,

וטעם עד היום, שלא התערב עמם גוי זר, או זה הדבר ידוע עד היום :