אבן עזרא על בראשית יח

וירא. הנה קצת אמרו, כי השם ג' אנשים, הוא אחד, והוא נ' ולא יתפרדו והנה שכחו "ויבאו שני המלאכים סדומה" (בראשית יט א) , ומפרשים אמרו שהשם נראה אליו במראות נבואה ואחר כן נשא עיניו וראה ג' מלאכים האחד בא לבשר שרה והשנים הלכו לסדום, האחד להשחית והשני להציל את לוט

ופי' ויאכלו כי נאכל הלחם, כטעם "אשר תאכל האש" (ויקרא ו ג) ,

ופי' כי על כן עברתם , כדברי קדמונינו ז"ל הואיל ועברתם כמו כי על כן באו (בראשית יט ח) :

כן תעשה. דרך מוסר שפת לחם די :

לושי. כמו ותלש :

כעת חיה. כעת הזאת בשנה האחרת ושרה חיה כמו "כה לחי" (ש"א כה ו) :

והוא אחריו. זה המלאך המדבר עם אברהם חיה אחרי האהל, ואברהם יושב בפתח האהל ולא ראה שרה וי"א פתח האהל שלה היה אחרי אהל אברהם :

באים בימים. הגיעו לימים רבים :

היתה לי. כמו תהיה לי :

עדנה. כמו עדן וענג, וכן ויתעדנו (נחמי' ט כה) , והטעם אחר שבלותי וזקנתי איך תתחדש לי עדן ועונג הנוער ועוד כי אדוני זקן,

וטעם בקרבה בנפשה והשם גלה סודה למלאך :

ואני זקנתי. פירושו אחרי בלותי והמלאך אמר אמת :

ומ"ם אמנם נוסף כמ"ם "שלשם" (בראשית לא ה) , ומפרשים אחרים אמרו כי אלו ג' אנשים נביאים היו , ואם טען טוען, והלא אברהם נביא היה, ואיך בא נביא אל נביא, רק אם היה גדול ממנו בנבואה כמשה ואהרן ותשובתם שלא באו לאברהם רק לשרה וכן אמרו איה שרה אשתך (בראשית יח ט) והשנים הלכו אל סדום , ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג) כי כן כתוב "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמות יא י) והשם עשאם וסמכם אליהם, בעבור שנעשו על ידם והנה פי' ויאכלו כמשמעו , ופי' "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן" (בראשית יח ג) איננו קדש, רק הוא כמו רבותי, על כן פתוח הנו"ן , ולא נקמץ כמשפטו, ובספרים שהוא קמוץ יהיה פירושו נביא השם . וטעם בעיניך . (בראשית יח ג) שדבר בתחלה עם הגדול שבהם ואחר כן עם כולם ומצאנו שנקרא הנביא מלאך "בחגי" , וי"א כי אברהם בקש רשות מהשכינה , וי"א שהוא מוקדם ומאוחר , וכן הוא וישא, וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך , ואח"כ נראה אליו השם ואמר המכסה אני מאברהם גם זעקת סדום ואלו ההולכים הגיעו אל סדום, ואברהם עודנו עומד לפני ד', ועל כל פנים "וד' אמר" (בראשית יח יז) עם אברהם ידבר או עם המלאכים שיאמרו לו, רק "ויאמר ד' זעקת סדום" (בראשית יח כ) עם אברהם דבר ואברהם נגש ואמר "האף תספה" (בראשית יח כג) ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (בראשית יח כב) להודיע כי בעת שבאו אל סדום, אז אמר השם לאברהם זעקת סדום וכן "אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (ש"א ט כט) ואין לנו צורך לתיקון סופרים , והעד שאמר באחרונה "אל המקום אשר עמד שם את פני ד'" (בראשית יט כז) , והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת ואלה שמות :

ומלת היפלא. היעלם וכן עשה פלא (שמות טו יא) וי"א איננו דבר פלא בעיני השם לעשות כן ואלו היה כן, לא היה מ"ם דבק עם השם :

ונברכו בו. מבנין נפעל, וטעמו שיהיו מבורכים בשבילו ומלת והתברכו (בראשית כב יח) איננה כן, רק הם מתברכים בו :

ופי' זעקת סדום. שדברו דברים כנגד השם או זעקת החמס :

וחטאתם כי כבדה. ולא תכילנה הארץ :

וי"א הכצעקתה הבאה אלי . אם כן עשו אעשה בהם כלה :

ואם לא אדעה. ארחם אותם וכן יפרשו וידע אלהים (שמות ב כה) ועל דעתי פירושו אראה אם עשו כלם כרעה הזאת , כי האמת שהכל ידע כל חלק על דרך כל, ולא על דרך חלק , והעד כי זה הפירוש הוא האמת. ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם האף תספה , ונפתח ה"א האף ואם הוא לתימא בעבור האל"ף שהוא מהגרון, שמשפט לשון הקדש להרחיב אשר לפניו :

תספה. פועל יוצא וטעמו תכלה וכן אספה עלימו רעות (דבר' לב כג) , ואם הם שני בנינים :

ולא תשא למקום. כטעם תסלח כמו "נושא עון" (שמות לד ז)

למקום הוא סדום כי בעבורו נגש אברהם להציל את לוט :

חלילה. דבר שלא יתכן וי"א שהמלה כטעם חלול שאין בו כלום :

והיה כצדיק כרשע. כאשר יתחברו שני כפי"ן היא דרך קצרה והטעם והיה הצדיק כרשע, והרשע כצדיק וכן "כי כמוך כפרעה" (בראשית מד יח) "כעמי כעמך" (מ"א כב ד) "כחשכה כאורה" (תהלים קלט יב) ואיך יתכן שלא יעשה משפט מי שהוא שופט כל הארץ .

וטעם בתוך העיר. שהם יראים את השם בפרהסיא, וכן "שוטטו בחוצות ירושלים" (ירמיה ה א) :

ואין מלת הואלתי. כמו החילותי רק פי' רציתי "וכן הואיל משה" (דבר' א ה) , וכ"ף מלת אנכי. נוסף, או הם שתי מלות והטעם אחד

וטעם אנכי עפר ואפר, כי עפר הייתי ואפר אשוב והעיקר על יסוד הגוף והם העצמות :

אולי יחסרון חמשה. והטעם אולי תחסר עשירית מהמספר ,

וטעם התשחית בחמשה בעבור החמשה שיחסרו את הכל ואח"כ אמר, אולי יחסרון התשיעית מהמספר אשר אמרתי, אם ימצאון שם לא אשחיתם,

וטעם לא אעשה בעבור הארבעים, לא אעשה השחתה ושלא יאריך חבר שני החסרונים אחר כן, אם יחסר הרביעית גם השלישית גם החצי , וי"א למה לא הפחית מעשרה, בעבור היות שנים בכל עיר, כי חמש ערים היו וזה איננו נכון, בעבור שאמר בסדום לבדה ואע"פ שחכמינו ז"ל העתיקו שאין תפלה בצבור פחות מעשרה, גם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו :

ואברהם שב למקומו. אל חברון, וזאת המראה היתה במקום שהלך אברהם לשלוח המלאכים ומשם ישקיף על פני סדום ואעפ"י שהוא כתוב "וישכם אברהם בבקר וישקף על פני סדום" (בראשית יט כז כח) אחר צאת השמש היה כי לא נהפכה סדום בלילה כי כן העיד הכתוב :