אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר לג

לך עלה מזה, שב לבאר טעם לך נחה את העם, וכן אמר ושלחתי לפניך מלאך, ולא הזכיר גוי אחר דרך קצרה:

אל ארץ זבת חלב ודבש, שב אל הארץ, וטעם זבת מגזרת זב בשרו, דבר שיצא בלי יגיעה, והטעם כמו יטפו ההרים עסיס, ומפרשים רבים אמרו כי טעם דבש, התמרים:

והנה אמר לא אעלה בקרבך, וכל טעם הפרשה אתה התפללת אלי בעד ישראל להביאם אל הארץ, והנה מלאכי ילך שמה להביאם, ואם תרצה לך נחה אותם כי אני לא אעלה בקרבך עתה פן אכלך, כי מחמלתי עליך לא אעלה בקרבך, בעבור שאם עשית פעם שנית מה שעשית אשמידך. ודקדוק אכלך שבא פתח קטן תחת גדול כמו ויאמר ה', והיה הלמ"ד ראוי להדגש ובא קל להקל על הלשון:

וישמע העם, פירושו אחר ששמע העם שאמר השם למשה אתם עם קשה עורף, ורבים כמהו, וכן ויצו שחקים ממעל כאשר פרשתיו בספר תהלות.

ויתאבלו, הטעם שפשטו בגדי התפארת ולבשו בגדי אבל כל ימיהם על מעשה העגל וזה טעם מהר חורב.

ויאמר הגאון כי טעם הורד עדיך שיעשו זה תמיד, ולפי דעתי אין צורך: והגאון אמר כי פי' ואדעה מה אעשה לך אודיעך, ולא אבה הדקדוק להיותו כן, רק הוא כמשמעו כאדם שיאמר לעבדו שחטא לו אחר שאראה שנחמת על חטאך אז אדע מה אעשה לך, והנה אפרש לך ידעתיך בשם:

ומשה יקח את האהל, יתכן שלקחו ברדתו מן ההר והוציאו מן המחנה בעבור מעשה העגל, ואחר כן ספר הכתוב:

והיה כצאת משה אל האהל אחר שירד עם הלוחות השניות ויש אומ' כי כן עשה אחר שהסיעם מים סוף, ונכתבה הפרשה במקום הזה בעבור והנחותי לך כאשר אפרש:

ופי' פנים אל פנים בפסוק הראני נא את כבודך.

ומלת ראה אתה אומר אלי כדברי בן אדם:

את אשר תשלח עמי, מי הוא המלאך כי איננו מיכאל שאמר עליו כי שמי בקרבו:

ואתה אמרת, כאשר היה בהר אמר לו כן ואם איננו מפורש:

והנה אמר ואתה אמרת ידעתיך, ואני אפייסך שאדעך, ואתה אמרת כי מצאת חן בעיני, ופיוס למען אמצא חן בעיניך. ועתה שים לבך לדעתי ודע כי צבאות מעלה ומטה באמונת מחשבת השם, וכנגד המחשבות הצורות החקוקו' גם כנגד הצורות הכללים, והיודע מתאחד עם הידוע, על כן אמרו בדעת עליון שהוא יודע וידוע, ודעת הנבראים איננה כן, כי אין היודע הוא הידוע בעבור העצם, והנה טעם ידעתיך בשם שמעלת משה דבקה עם הכל, על כן חדש השם על ידו בעולם אותות מופתים:

וטעם הודיעני נא את דרכיך כי יוצר בראשית אין כח בנברא לדעתו כי אם בדרכיו, ומי שידע דרכיו ידענו, כי אז יהיה כמו צורה, ועל כן אמר הודיעני ואחר כן ואדעך.

וטעם וראה כי עמך הגוי הזה, זוהי תפלתו בעדם:

וטעם פני ילכו, כבודי ילך עמך.

והנחותי לך, ולא להם:

פני ילכו, יש אומרים יסור קצפי, כמו ופניה לא היו לה עוד, ואחרים או' שר הפנים ועדותם ומלאך פניו, ולפי דעתי שפירושו אני בעצמי, כמו ופניך הולכים בקרב. ויאמר הגאון כי טעם הפרשה שאמר לו לא אעלה בקרבך במקום הזה רק אחר שתסעו מהנה ותחנו אז אעלה בקרבך, על כן אמר משה אל תעלנו מזה, כי בקש לסלוח עון ישראל במקום שעשוהו שם, והנכון מה שפירשתי לך, כי אין מקום נבחר במדבר כהר סיני שהיו נגדו.

והשיב משה אם אין פניך הולכים עם ישראל:

אל תעלנו בלשון רבים, והפסוק הבא אחריו לעד אני ועמך:

ואמר כי טעם ונפלינו בעבור כי כל עם ועם יש לו שר כשר מלכות פרס, על כן בקש משה שלא יהיה לישראל שר, והנה שכח כי אם מיכאל שרכם, אני שר צבא ה', רק טעם ונפלינו בשכינה שהיא על הכרובים וישראל נוסעים וחונים על פי השם ולא עשה כן לכל גוי:

והשם השיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה, על כן אמר משה ילך נא ה' בקרבנו. וטעם כל הפרשה כי השם אמר למשה קודם מעשה העגל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכאשר עשו העגל אמר לא אעלה בקרבך והנה לא יעשה המקדש, וכאשר התחנן משה אל השם אמר לו שהשכינה תהיה על האהל שהוא אהל משה, ופייס שנית על ישראל, אז אמר לו שהוא ישכון בקרב ישראל. ודע כי לעולם מחנה שכינה בתוך המחנות היתה בנסוע הארן ובנחה, רק שלשה ימים כאשר אפרש, והנה יעשה המשכן:

וטעם כי מצאת חן, כל אשר דברת אעשה רק בשבילך לבדך, וטעם בשם דעת החלק מדרך הכל ויאמר הגאון כי ידעתיך עשיתי לך מעלה גדולה בלא ראיה:

ויאמר הראני נא את כבודך, פירוש כמו עצמך, וכן והיה בעבור כבודי, והעד שאמר עד עברי, ואמר ויעבור ה' על פניו. ויאמר הגאון כי כבודך הוא אור בראו השם לעתו, ופירש עד עברי עד עבור כבודי:

וטעם אעביר כל טובי הם הפנים:

וקראתי בשם, נפסק, גם ויקרא בשם ה', והטעם כי השם קרא השם בשם.

וטעם וחנותי אף על פי שאומר לך כי אני חנון ורחום לא אחון רק אשר ארצה שאחון, כאשר גזרתי בחכמתי:

וטעם על הצור הוא הגבוה,

וטעם בנקרת הצור בצלו בנקרת הצור, מקום מנוקר בצור והוא הר סיני, וכן כתוב הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב:

וטעם ושכתי כפי, כעב שתכסה אור השמש ולא תראינה אותה העינים, והנמשל בו כי המתאחד לא ירגיש, ובאותה העת יסור כח הנשמה מעל הגוף, וקרוב מזה הטעם וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו, וזה היום היה למשה כיום מעמד הר סיני לישראל, גם קרן בו עור, ועל דעת הקדמונים שהיה ביום הכפורים, ודעתי תדענה במשנה תורה, כי אמרו ששלש פעמים עמד בהר ארבעים יום, וכשאתה חושב כי עלה בשבעה בסיון וירד שתי פעמים, האחת בדבר העגל והשנית להתפלל והשלישית לפסול האבנים. ודע כי כל גוף הוא מורכב יש לו פנים ואחור, והנה השמש שאין בנבראים גוף נכבד וגדול ממנו אין לו פנים ואחור, אף כי הכבודים ואף כי יוצר בראשית, לכן כל כבוד דבק בשם, והוא לבדו אין לו ראשית ואחרית והדבק בו אין לו אחרית מפאת השם ויש לו ראשית מפאת כבוד אחר, גם אין לו אחרית כנגד הכבוד האחר ויש לו ראשית בעבור הדבקו בשם:

וטעם וראית את אחורי האחרון מהאור כמו אחריתו כי ראשיתו לא יוכל לראותו, ולפי דעתי שהכתוב דבר כמנהגו, כי ידענו דעת ברורה כי אין השם גוף, ואחר שאיננו גוף לא יתכן שיראה בעין כי העין איננה רואה כי אם המקרים שהם בגוף, על כן אמרתי שמלת הראני איננה במראית העין, גם ודבר ה' אל משה איננו בפה רק הוא הדבור האמתי כי דבור הפה דמיון הוא, וטעם כאשר ידבר איש אל רעהו שלא היה על יד שליח שהוא מלאך, וזה דבור עם יוצר בראשית ידבר לא עם מלאך, והטעם להתאחד בצורות שאין עצם להם כי הם הסלם לעלות אל הנשגב, וזה לא יתכן לחי בעבור הגוף, על כן כי לא יראני האדם וחי.