אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר טו

אז ישיר משה, עתיד תחת עבר, ועל דעתי שהוא הזמן האמצעי ואין בלשון הקדש סימן עליו על כן יאמרו בלשון עבר ועתיד, כמו בשתים יכסה פניו, וינועו אמות הספים, וכן אז ישירמשה ויאמרו, ומשה חבר השירה וישראל עונים:

כי גאה גאה, שהראה גאותו שהשליך הסוס שיש לו גבורה, כטעם התתן לסוס גבורה, עם רוכבו בים, וטעם רמה כמו חץ:

עזי וזמרת, אמר ר' משה הכהן הספרדי כי נקמץ וזמרת שפירושו וזמרתי, וכן אם אתן שנת לעיני, ועל דעתי שהוא סמוך, וכן הוא עזי וזמרתי, זמרת השם, והטעם בשם הזה אעוז ואותו אזכור כי היה לי לישועה:

זה אלי ואנוהו, כדברי המתרגם ארמית, והטעם זה הוא אלי ואני ארצה לעשות לו נוה שידור עמי לעולם. ואמר הגאון שטעמו אֶנָוֵה אליו, וזה הפך הכתוב, זה הוא אלהי אבי ולעד ארוממהו:

ואומר כי הוא איש מלחמה, ופי' איש כמו בעל, והנה כתוב איש לא נעדר, והעקר כל דבר שיש לו עצם יקרא איש:

וטעם ה' שמו תמצאנו בפירוש כי שמי בקרבו:

וחילו, הם הרגלים:

ירה, כמו רמה:

השור"ק במלת יכסיומו תחת חול"ם:

במצולות, המים העמוקים, וכן ותשליכני מצולה:

נאדרי, היו"ד נוסף כיו"ד אכזרי והימין לשון זכר ונקבה, או יהיה נאדרי תואר השם, ואמר פעמים ימינך ה' כטעם כי הנה אויביך ה', והטעם פעם אחר פעם:

תרעץ אויב, כטעם תשבר וכן וירעצו וירוצצו, ומלת וירצצו לעד:

וטעם תהרס בעבור קמיך כי הוא הפך:

תשלח חרונך, שהוא דומה לאש:

וברוח אפיך, זה ויבקעו המים ברוח קדים עזה:

ונערמו מגז' ערמת חטים:

כמו נד, כמו קמו נד אחד, כמו חומה:

נוזלים, תואר המים:

קפאו תהומות, נקרשו, כמו וקפאוך על כן עמדו כחומה:

תמלאמו נפשי, תהיה נפשי מלאה מהם לקחת ממונם:

תורישמו, תשמידם וכן ואם לא תורישו:

נשפת ברוחך, זה פלא בתוך פלא, שהיו במקום אחד שתי רוחות, האחת להערים המים לעשותם ערמות עד שיעברו ישראל ביבשה, והרוח השנית מַטְבַעַת המצרים. נשפת כמו וגם נשף בהם, ויתכן להיותם שניהם מגזרת נשף, כי שני נשפים הם, נשף אחר שקוע השמש, ונשף טרם שתזרח. ויהי פירוש נשפת שהבאת בנשף רוח:

כעופרת, ידוע, ויתכן שנקרא כן בעבור הדבק העפר בו, ויוסיף בו כאשר יטמן בעפר, הפך הזהב והכסף והברזל:

באלים, שם המלאכים המניעים, ובני אלים הם הככבים, וזה הסוד רמוז בסדר ואלה שמות:

נאדר, שאתה אדיר במרום, כי בקדש הוא שמי השמים, שהם קדש כנגד השמים:

נורא תהלות, טעמו שירא האדם לספר תהלותיו כי נשגבו מהכל, ונודע בעבור פלאים שהוא עושה תמיד:

תבלעמו, שב אל אמר אויב, והטעם כאשר ראתה הארץ ימינך ששלחת אז בלעתם כי כל דברי משה דבקים בדברי מעלה וזה טעם נטית ימינך:

נחית בחסדך, על דעת כל המפרשים שהוא דבר עתיד וכבר הזכרתי למה ידברו הנביאים בעבר תחת עתיד, והטעם שהשם ינחם עד שיביאם אל ירושלים שהוא נוה הקדש, והנכון בעיני שנוה הקדש הוא הר סיני ששם יעבדו את השם ושם נתנה תורה לישראל:

וטעם שמעו עמים על שעיר, והזכיר פלשת ואדום ומואב בעבור שהם בין ארץ מצרים ובין ארץ כנען:

אילי, מטעם כגבר אין איל:

תפול עליהם, איננו שב על יושבי כנען שהוא קרוב רק אל פלשתים ואדום ומואב, וכמהו תנה את נשי ואת ילדי, וישם דמי מלחמה בשלום, והטעם שֶיִדְמו כל אלה שהם בדרך ולא ילחמו עם ישראל עד שיעברו אל ארץ כנען:

וטעם קנית, כי עבדים היו ואתה קניתם להיות לך לעבדים:

מכון לשבתך, רמז על הר הבית ששם תשרה השכינה:

וטעם פעלת שאתה כוננתו מקדם להיות מכון לך, ונדגש הקו"ף מקדש והם שני שמות, וטעמו כקו"ף הנח והדל"ת הדגוש, והנה זה פירוש פעלת כאשר פירשתי:

ה' ימלך, אז תֵראה מלכות השם, וטעם לעולם ועד על דעת חכם ספרדי לעולם ולנראה, ואחרים אמרו שהוא כמו היודע ועד, שפירושו והעד, והטעם שהוא מלך והוא עד על כל לב שימליכנו, והנכון בעיני שהוא דרך קצרה, וכן הוא לעולם ועד עולם, ובעבור היות הטעם באות הראשון כמו לחם ָויין נפתח הוי"ו, ובעבור היות סוף פסוק היה העי"ן קמוץ בקמ"ץ קטן, ואם תאמר אנה מצאנועַד שאיננו סמוך הנה הוא שוכן עד, כן בא גם זה הפסוק מהשירה, והטעם שזה השם תאות לו המלוכה שעשה פלא בתוך פלא, והשיב מי הים על מצרים, גם ישראל היו אז הולכים בתוך הים ביבשה:

הנביאה אחות אהרן, יש אומרים שהיא אחותו בנבואה, אולי נקראה כן במצרים להפריש בינה ובין מי שהיא כשמה, ומעלת אהרן קודם בא משה גם היתה גדולה כאשר פירשתי, וכאשר אמרו ישראל זאת השירה כן נגנו אותה כלה כל הנשים המנגנות:

וטעם ותען כמו קול ענות, או כמו ויען איוב, וענית ואמרת, ובמקומו אפרשנו:

מדבר שור, הוא מדבר איתם כי כן כתוב, והנה לא נכנסו ישראל בים בעבור צורך כי במדבר איתם היו, רק עד שיבא אחריהם פרעה וחילו ויטבעו בים:

ויסע משה, כבר פירשתיו:

שם שם, השם:

חק, לעם:

ושם נסהו, והעד שהוא כן ויאמר אם שמוע תשמע, כי רחוק שיהיה הדבור עם משה, ויתכן שזה החק והמשפט על דבר התלונה ושם נסהו, והטעם שהראה המקוה לישועת השם ואשר ילין עליו:

וטעם אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך על המסע, והישר בעיניו הוא שנטע בלב, והאזנת למצותיו, שיצוה:

ושמרת כל חקיו, שבהם נהג העולם, כל הנגעים ששמתי במצרים ואתה ראיתם לא אשימם עליך, ואל תירא מנגעים אחרים, כי אני ה' רפאתי, כאשר רפאתי המים המרים. ואנחנו לא נדע איזה עץ היה כי הכתוב לא גלהו, ואלו היו כל עצי העולם שהם ממין העץ שהשליך משה אל המים היו מושלכים במים מעוטים לא שבו מתוקים, ואף כי נחל שוטף, רק היה במצוה עליונה ופלא גדול, וכן מעשה אלישע במלח:

וטעם שתים עשרה עינות מים, להגיד כי המקום טוב על כן ישבו שם עשרים יום, כי בין מצרים ובעל צפון מהלך שני ימים ובא המגיד ויצא פרעה, והנה טבע באחד ועשרים יום לחדש הראשון, גם כן העתיקו קדמונינו: