אבן עזרא הקצר על שמות פה

ארבע רגלים, פעמי דלים כמו רגלי עני. גם יתכן להיות תוספת הזר חלק משמינית התשיעי, ויהי מחוץ חמש וחמש שמיניותיו, לא הזכיר הכתוב עביו: וטעם טהור שלא יהיה מעורב עם שום דבר רק זהב לבדו: זר, מצאנו זאת המלה בפועלים והיא ארחי ורבעי זרית: וטעם עליו כי הזר גבוה מעצם הארון: ויצקת, טעמו כמו וגם יצק בו מים בעבור שיוצק הזהב האם והוא כמים על הצורה ורבים אמרו כי שמנה טבעות הן, ולפי דעתי שהן ארבע, כי ושתי טבעות הוסיף לבאר, כאלו אמר השתי הטבעות הנזכרות על צלעו האחת: בדי עצי שטים, כמו ותעש בדים, הם סעיפים מזה ומזה, גם לא הזכיר הכתוב מדת הבדים: לא יסורו ממנו, רק כבלע הקדש כאשר אפרש: וטעם ונתת אל הארון את העדות, כמי שיתן אל אדם הון להיותו מופקד אתו: וטעם העדות לחות הברית כמו שטר עדות על הברית: כפרת, הפירוש ידענוה מטעמו ומגזרתו וכפר עליו הכהן כטעם כסוי חטאה, וכבר פירשתי מלת כרובים בפ' בראשית. והנה הכתוב לא פירש הצורה רק מטעם ודברתי אתך ידענוה היטב: מקשה, פירושו שוה, וכן ותחת מעשה מקשה כי פירוש מעשה גלוח מעט מהשער כדי להשוותו, וכן לא עשה שפמו, על כן הוא הקרחה להפך, ויש מקשה המקום שצמחו שם הקשואים. והנה מקשה תעשה אותם שם על משקל לאברהם למקנה: ועשה כרוב אחד, הוסיף לבאר, וה"א מקשה היה ראוי להראות ונעלם כהעלם ויקרא לה נובח, או יהיה השם על שני משקלים: וי"ו קצותיו שב אל מן כאלו אמר מעצם, או ישוב אל מלת מזה והוא הנכון בעיני. והטעם אל הכפרת כאדם שישפיל ראשו, והיו הכרובים שנים כאשר הראתיך כי סוד האחד לא יראה כי אם בשנים, על כן נקרא השם יושב הכרובים, גם הארון נקרא שם וכן מפורט בדברי הימים, גם הוא יקרא עוז, אתה וארון עזך, ויתן לשבי עזו, דרשו ה' ועזו, פירושו ודרשו עזו כטעם לשכנו תדרשו, כי מזמור הודו לה' על הארון נאמר: נו"ן שלחן נוסף כנו"ן רחמניות, גם עובי השלחן לא נזכר והזכיר השם בתחלה