אבן עזרא הקצר על שמות נט

חנם אם הוציא אדניו עליו אם חלה ברפואות לא יפרעם, או נזכר כן בעבור שנמכר לגר תושב יגאל בכסף, ואם נמכר לעברי בלא כסף: יצא בגפו, כמו גופו, וקרוב מהם על גפי מרומי קרת, והטעם בגופו עבד ובו בא אל בית אדניו לבדו לא עם גוף אחר, בעבור שיזכיר ויצאה אשתו עמו, והזכיר אם בגפו יבא בחלקי הדברים בעבור הבא אחריו: אם אדניו יתן לו אשה, זה יורה שהיא כנענית כי לא יתן אדם רק מה שהוא ברשותו, והיא אמתו מאחת האומות, ואין צורך עד שתהיה כנענית רק היא מצרית או אדומית ומן הגוים שהם סביבות ארץ כנען כי כן כתוב מהם תקנו עבד ואמה. ודע כי תבואת הזרע תשתנה בהשתנות המקומות על כן נבחרו בני אהרן לכהנת עולם ומעתיקי התורה אמרו כי לא ירצע עבד עברי אם יחסר אחד מהתנאים כמו אהבת אדניו וביתו ואשתו ובניו ויהי טוב לו עמו, וכן דבר סורר ומורה ודברם נכון: אל האלהים, הם הדיינין והם הכהנים או השופטים שהם המלכים כי התורה ביד הכהנים, ומשנה התורה ביד המלך, ונקראו אלהים כי הם פקידי אלהים בארץ והגישו השני שב אל האלהים. ויאמר הגאון כי טעם הדלת והמזוזה להזכיר פסח מצרים שפסח השם על הפתח והוציא כל ישראל מבית עבדים, ולמה אהב זה הישראלי להיותו עבד, ואחרים אמרו כי הטעם לשמור דלת אדניו. וכפי דעתי כי טעם הרציעה להיותו נסמן, ודייני ישראל יושבים בשער המדינה ובעז יוכיח, ובן סורר, ושוכב עם נערה מאורסה, והטעם לעשות הדבר בגלוי, וכן הנרצע בדלת המדינה, ואם יטעון טוען כי אין דלת כמו שער, יוכיחו בין שנינו דלתים ובריח: ועבדו לעולם, אמרו חכמינו כי הוא עולמו של יובל, ובפרשת הר סיני מפורש עד שנת היובל, וכן אם מת אדניו יצא חפשי כי הכתוב אומר ועבדו, והנה מצאנו וישב שם עד עולם והיה זמן קצוץ: וכי ימכר איש, זה האיש ישראלי ואין משפט יציאתה לחופש כזכרים ואין צורך לפי' הגאון לא תצא לא תשב. ומשפט זאת האמה אמרו חכמינו שאדניה קנה אותה לבעול אותה בהיותה בוגרת כי הבוגרת איננה ברשות