אבן עזרא הקצר על שמות לט

עד שאיננו סמוך הנה הוא שוכן עד, כן בא גם זה הפסוק מהשירה, והטעם שזה השם תאות לו המלוכה שעשה פלא בתוך פלא, והשיב מי הים על מצרים, גם ישראל היו אז הולכים בתוך הים ביבשה: הנביאה אחות אהרן, יש אומרים שהיא אחותו בנבואה, אולי נקראה כן במצרים להפריש בינה ובין מי שהיא כשמה, ומעלת אהרן קודם בא משה גם היתה גדולה כאשר פירשתי, וכאשר אמרו ישראל זאת השירה כן נגנו אותה כלה כל הנשים המנגנות, וטעם ותען כמו קול ענות, או כמו ויען איוב, וענית ואמרת, ובמקומו אפרשנו: מדבר שור, הוא מדבר איתם כי כן כתוב, והנה לא נכנסו ישראל בים בעבור צורך כי במדבר איתם היו, רק עד שיבא אחריהם פרעה וחילו ויטבעו בים: ויסע משה, כבר פירשתיו: שם שם, השם: חק, לעם: ושם נסהו, והעד שהוא כן ויאמר אם שמוע תשמע, כי רחוק שיהיה הדבור עם משה, ויתכן שזה החק והמשפט על דבר התלונה ושם נסהו, והטעם שהראה המקוה לישועת השם ואשר ילין עליו: וטעם אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך על המסע, והישר בעיניו הוא שנטע בלב, והאזנת למצותיו, שיצוה: ושמרת כל חקיו, שבהם נהג העולם, כל הנגעים ששמתי במצרים ואתה ראיתם לא אשימם עליך, ואל תירא מנגעים אחרים, כי אני ה' רפאתי, כאשר רפאתי המים המרים. ואנחנו לא נדע איזה עץ היה כי הכתוב לא גלהו, ואלו היו כל עצי העולם שהם ממין העץ שהשליך משה אל המים היו מושלכים במים מעוטים לא שבו מתוקים, ואף כי נחל שוטף, רק היה במצוה עליונה ופלא גדול, וכן מעשה אלישע במלח: וטעם שתים עשרה עינות מים, להגיד כי המקום טוב על כן ישבו שם עשרים יום, כי בין מצרים ובעל צפון מהלך שני ימים ובא המגיד ויצא פרעה, והנה טבע באחד ועשרים יום לחדש הראשון, גם כן העתיקו קדמונינו: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, והם היו במדבר סין אעפ"י שהכתוב אומר ויסעו מאלים ויבאו כל