אבן עזרא הקצר על שמות כד

אלהיה כי כן כתוב ובכל אלהי מצרים, וטעם העתירו אל ה' ואח"כ קולות אלהים, הידועים, על כן אמר משה מפני ה' אלהים, וכבר הודעתיך: וטעם ואתה ועבדיך, על דעת הגאון כי וי"ו והפשתה נוסף כאלו אמר קודם שתיראו אתם ה' כבר נכתה הפשתה, ובעבור שאמר לו אפרוש כפי ויחדלו הקולות רק הפשתה והשעורה לא אוכל להעתיר בשבילם כי כבר נכתה. ור' יהודה המדקדק הספרדי אמר כי פי' טרם כמו לא, וכן הטרם תדע. והנכון בעיני שפירושו ואתה ועבדיך ידעתי כי בתחלה תיראון מהשם, וטעם טרם כי טרם שאפרוש כפי תיראון, והטעם כי אחר שיחדלו הקולות לא תירא אתה ועבדיך, וכן כתוב ויכבד לבו הוא ועבדיו: והפשתה והשעורה נכתה, ספר הכתוב מה שאירע: אביב, עוד אפרשנו: גבעול, מלה מרובעת, ויש או' שהיא הפוכה, והטעם על גב, והם שתי מלות, ופירושה על דעתי כמשמעה, והיא מלה אחת, גם היא אחת בכל המקרא: נכו, כמו ושפו עצמותיו לא ראו, מהבנין שלא נקרא שם פועלו, ובהראות זה הנו"ן לאות כי המבולע בכ"ף מכה הוא הנו"ן כמשפט חבריו: אפילות, שהן עוד באפלה

חסל"ת

בא אליו זאת הפעם כי עד עתה אני הכבדתי את לבו: ושיתי בחסרון ה"א מבנין הפעיל, או יהי' כמו שומי, ולפי דעתי איננו בעבור שמצאנו ישום אלם גם ישים: ולמען תספר, למשה ידבר ולא לפרעה, והטעם הוא וכל ישראל עמו: התעללתי, על דרך דבור בן אדם בעבור הנגעים והם הכנים והשחין: ואת אתותי, הם הנשארים: לענות, מבנין נפעל להיות נענה מפני ה', הפך מסתולל: וכסה את עין הארץ, דרך משל, או עין יושב הארץ: ולא יוכל לראות, והנה פרעה החריש ומשה פנה ויצא גם אהרן עמו, ובעבור שהוא העקר לא הזכיר הכתוב את אהרן, וכן וישב אברהם אל נעריו, והעד ויושב את משה ואת אהרן: יהיה זה לנו, זה הדבר, שלא תשלח את העם, או פי' זה על משה: הטרם תדע, הטרם תרצה שיתברר לך שאבדה מצרים ואחר כן