אבן עזרא הקצר על שמות י

ישראל, ויאמר הגאון כי עשה להם בתים שהסתירם שם ולא נמצאו: הילוד, שם התואר כמו הגבור: ויקח את בת לוי, הוא לוי בן יעקב, כי כן כתוב אשר ילדה אותה ללוי, והנה היא אחות קהת, על כן אמר הכתוב את יוכבד דודתו: ותהר, ידענו כי אהרן גדול ממשה בשנים, ולא הזכירו הכתוב, כי לא אירע לו כלום כאשר אירע למשה בנעוריו. וכמהו על בת שבע שאמר הכתוב קרא שמו ידידיה והוא שלמה, וכבר נולד לה קודם שלמה שמוע ושובב ונתן: כי טוב הוא, שהיה יפה מראה: שלשה ירחים, יש אומרים כי בחדש השביעי מתחלת ההריון נולד, גם זה דרש כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרת האשה: הצפינו, דגשות הצד"י לדבר בה צחות, וכאשר נדגש הצד"י נרפה הפ"א שהיה ראוי להדגש והוא שם הפועל מהבנין הכבד הנוסף: ותחמרה, מגזרת חמר: בסוף, שם צמח ימצא סביב הנהרות: ותתצב, מלה זרה, וכבר הזכירה בעל הדקדוק: אחותו, יתכן להיות אחותו ממשפחתו: ותרד בת פרעה, כי לעולם מקום המים והים למטה הן: ונערותיה, הן אמהותיה שהיו משמשות אותה: ותשלח את אמתה, שלחה אחת מהן כי אין מדרך הדקדוק להיות זרועה, כי המ"ם רפה ומ"ם אמה ארכו דגוש לעולם גם אמה מדה היא, כי הזרוע לא תקרא מדה, ועוד מה טעם להזכיר בתחלה ונערותיה: ותראהו את הילד, הוסיף לבאר: היליכי, אמר הגאון היא שתי מלות, ולא דבר נכונה, רק היא מלה אחת על משקל והיניקהו לי והוא מהבנין הכבד הנוסף: והניקהו, מן הפועלים השניים עלומי העי"ן: ויהי לה לבן, כמו ילד בן לנעמי, ושם משה מתורגם מלשון מצרים. ובדרש ששבעה שמות היו לו למשה, ועוד הוסיפו לו שמעיה וטוביה ואחימלך, והתימה כי השם מקרה הוא, כאשר אפרש בפרשה הזאת בפסוק ואמרו לי מה שמו, ואיך יאמר הכתוב אלה בני בתיה בת פרעה והוא אחד. ודרך לשון הקדש לומר עשו הוא אדום, אברם הוא אברהם, כי אחר שיאמר פלוני ופלוני שנים הם, וכבר הבאתי ראיות גמורות כי נחמיה איננו זרובבל,