שמואל ב ט
Shmuel 2, Perek 9 (II Samuel 9) · שמואל ב · free full Hebrew text
Open in the reader →וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ־עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן׃
וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא וַיִּקְרְאוּ־לוֹ אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא וַיֹּאמֶר עַבְדֶּךָ׃
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָיִם׃
וַיֹּאמֶר־לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה־הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְבָר׃
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיִּקָּחֵהוּ מִבֵּית מָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל מִלּוֹ דְבָר׃
וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֶל־דָּוִד וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר דָּוִד מְפִיבֹשֶׁת וַיֹּאמֶר הִנֵּה עַבְדֶּךָ׃
וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל־תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת־כָּל־שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי תָּמִיד׃
וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמֶר מֶה עַבְדֶּךָ כִּי פָנִיתָ אֶל־הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמוֹנִי׃
וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אֶל־צִיבָא נַעַר שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר הָיָה לְשָׁאוּל וּלְכָל־בֵּיתוֹ נָתַתִּי לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ׃
וְעָבַדְתָּ לּוֹ אֶת־הָאֲדָמָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וְהֵבֵאתָ וְהָיָה לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ לֶּחֶם וַאֲכָלוֹ וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן־אֲדֹנֶיךָ יֹאכַל תָּמִיד לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים׃
וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת־עַבְדּוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וּמְפִיבֹשֶׁת אֹכֵל עַל־שֻׁלְחָנִי כְּאַחַד מִבְּנֵי הַמֶּלֶךְ׃
וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית־צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת׃
וּמְפִיבֹשֶׁת יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִַם כִּי עַל־שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל וְהוּא פִּסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו׃
Meforshim on this section
- רש"י על שמואל ב Rashi on Shmuel 2
נתתי לבן אדניך. המלך רשאי להעביר נחלה, שנאמר במשפט המלוכה (שמואל-א ח יד): ואת שדותיכם ואת כרמיכם וגו' יקח ונתן לעבדיו:
- רד"ק על שמואל ב Radak on Shmuel 2
הכי יש עוד. כטעם האם וכן הכי אמרתי הבו לי וטעם זכר זה הענין הנה בעבור שנצח המלחמות והיה במנוחה וסדר הפקידי' והממוני' שם אל לבו שבועת יהונתן שאם היה בזרעו אדם ראוי והגון היה ממנה אותו כמו שאמר לו יהונתן ואני אהיה לך למשנה לפיכך שאל אם נותר לבית שאול שיעש' עמו…
- אברבנאל על שמואל ב Abarbanel on Shmuel 2
ויאמר דוד הכי יש עוד וגומר. לפי שדוד היה ממנה פקידים וממונים בכל מלכותו ועל ביתו, שם אל לבו לדעת אם נשאר מזרע שאול אדם ראוי והגון למנותו גם כן, בעבור יהונתן שאליו היתה אהבתו ואליו נשבע על בניו וזרעו:
- חומת אנך על שמואל ב Chomat Anakh on Shmuel 2
ואעשה חסד אלהים. אפשר דרצונו חסד מן הדין שכבר נתחייבתי ליהונתן לעשות עם זרעו ואם כן החסד שאני עושה הוא מצד הדין וז"ש חסד אלהים והמפרשים פירשו דרצונו לומר חסד גדול דכשרוצה להגדיל דבר מה סומכו לתיבת אלהים על דרך שאמר הכתוב ותהי לחרדת אלהים:
- מלבי"ם על שמואל ב Malbim on Shmuel 2
השאלות: וכי לא ידע דוד מספר בית שאול והוא היה חתן המלך, היה לו לומר הכי נותר עוד לבית שאול:
- מראות הצובאות על שמואל ב Marot HaTzoveot on Shmuel 2
ויאמר דוד כו'. מלבד הסמיכות ראוי לשים לב אל מלת הכי שהיא יתירה אך אחרי אומרו ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו אמר הכי שהוא כך בלשון ארמי לומר כך כלומר כאלה שאני עושה צדקה אתם יש נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד ולא בלבד עם ישראל כי אם גם על בן מלך בני עמון רצה…
- מצודת דוד על שמואל ב Metzudas Dovid on Shmuel 2
הכי יש עוד. האם יש עוד:
- מצודת ציון על שמואל ב Metzudas Tzion on Shmuel 2
הכי. כי משמש במקום אם:
- מנחת שי על שמואל ב Minchat Shai on Shmuel 2
אתה ובניך ועבדיך והבאת. מלת והבאת מלעיל אף על פי שהוא לעתיד רד"ק בשרשים ובהגהות ח"א לפי שהוא ענין אחר רצה לומר מענין תבוא' לפיכך נשתנה הטעם וכן השמר והשקט וכו':
- רלב"ג על שמואל ב Ralbag on Shmuel 2
והנה זכר שכבר היה מטוב נפש דוד שהתעורר לעשות חסד אל הנשאר לבית שאול ולזה שם מפיבשת בן יהונתן מאוכלי שולחנו והשיב לו את כל שדה שאול אביו:
- תרגום יונתן על שמואל ב Targum Jonathan on Shmuel 2
וַאֲמַר דָוִד הֲאִית בָּא עוֹד דִי אִשְׁתָּאֵר לְבֵית שָׁאוּל וְאַעְבֵיד עִמֵיהּ טִיבוּ בְּדִיל יְהוֹנָתָן: