הון עשיר על משנה זבחים ו

בקרן דרומית מערבית . התנא נקט תחילה דרומית משום דפגע בו תחילה, אבל בש"ס (דף סג:) כשהביאו הראיה על זה הקדימו מערבית כמ"ש הר"ב, כסדר הכתוב שמביאין ראיה ממנו דזהו המקום דקפיד קרא, דפני המזבח (ויקרא ו, ז) דממנו נפקא לן נמי דרום הוא, כדי שלא לעבור על המצות, דמיד שיגיע לפני ה' וזה הוא בקרן דשם מתחיל המערב אע"פי שעדיין קצת בדרום יעשנו:

חטאת העוף וההגשות ושירי הדם . סמך ההגשות לחטאת העוף משום דילפי מהם:

ניסוך המים . הקדימו לוהיין, אע"ג דלא הוי תדיר כמוהו על סדר דרומית מערבית, דהמערבי דהיינו הסמוך לקרן דרומי של מים, והמזרחי שהוא היותר רחוק מהקרן שהוא סמוך למזרח יותר מן הראשון היה של יין, ולכן אינו נכון לקרותו בקרן מערבית דרומית כמו אותו של מים:

את המוראה ואת הנוצה . משום דנוצה טפלה היא לגבי המוראה שנאה אחריה, אע"ג דקודמת אליה. ועוד דכן כתיב (ויקרא א, טז) והסיר את מוראתו בנוצתה:

וספגו במלח . בלשון זה של וספגו שהוא מלשון סופג את הארבעים (כלאים פ"ח מ"ג ועוד) , רמז לנו משאז"ל (ברכות ה.) מה מלח ממתק את הבשר אף יסורין ממתקין עונותיו של אדם, ורמז זה בקרבנות המכפרים דהוא מענינו: