הון עשיר על משנה זבחים ד

שאם נתנן . בש"ס דפוס קראקא גרסינן שנתנן, ועיין בדבור דלקמן:

שאם . ה"ג בש"ס, ולכן נראה שאין כוונת התנא לאשמועינן דין זה לעצמו, אלא ליתן טעם ללפיכך וכו', ומשום הכי קתני שאם. וכדומה לזה נוכל לפרש במשנה א' למאן דגריס שאם, אע"ג דשם זה הפירוש מעט דחוק הוא:

לשם השם . שנאו סמוך לשם זבח לשם זובח, מפני שבשתים אלו אם שינה קמשקר, וכתיב (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. מכלל דהדובר אמת הוי איפכא, והיינו הוא דקא רמיז לן תנא בשנותו השם דכתיב בסוף אצל הזבח והזובח: