הון עשיר על משנה יומא א:א

יומא יומא יש בה שמנה פרקים, כי כל עבודות יום הכיפורים אינם כשרות אלא בכ"ג המשמש בשמנה בגדים, וגם הוא עצמו הוא בהא עילאה מדה שמינית מלמטה למעלה, כידוע ליודעי חן: יומא נקראת המסכתא הזאת המדברת בדיני יום הכפורים, ע"ש המדרש הנזכר בב"ר (עיי"ש פ"ג, ח) יום אחד זה יום הכפורים, שהקב"ה מכפר עונותיהם של ישראל. וזה הוא נוטריקון יומא יום א', כלומר א' ומיוחד. ועוד יומא הוא איום, כי יום זה הוא איום ונורא: שבעת ימים קודם יום הכפורים . היכא דא"א בלא מניינא או דנפקא מיניה מידי שונה אותו קודם הענין, והיכא דלא אתא אלא לסימן בעלמא, לא קפיד לשנותו ברישא אלא שונה אותו בלשון היותר קל בין שיהיה קודם הענין בין שיהיה אחריו. והתי"ט הרגיש בשינוי זה ולא פירש עליו כלום, ואל תתמה מכמה כללים אשר אני כולל בספרי זה על לשון המשנה אשר אין להם תקומה בלשון ברייתא, דהא כיוצא בזה מצינו לבעלי הכללים ובש"ס עצמה בכמה כללים, דבפירוש אמרו דלא אתאמר איזה כלל שכללו כי אם במשנה, כי באמת אין מסדר המשנה אותו שסידר הברייתא שנכלול על לשונה דבר מה, אלא שנים הם וכל א' מדבר כפי דרכו: