הון עשיר על משנה סוטה ז:א

ודוי מעשר . סמך לפרשת סוטה שלא כסדר הכתובים, משום דמינה יליף, כמ"ש התי"ט. ועוד רמז לנו מה שאמרו רז"ל (ברכות סג.) על סמיכות פרשת סוטה לאיש את קדשיו לו יהיו (במדבר ה, י) . שאם יעכב את המתנות, סוף צריך לכהן כי תשטה אשתו:

ותפילה . אף אם היא דרבנן אתי שפיר מה שנשנית בין הדברים שהם דאורייתא, לסמכם לק"ש, לאשמועינן דצריך למסמך גאולה דהיא סוף ברכה אחרונה דק"ש, לתפילה:

ושבועת העדות, ושבועת הפקדון . הואיל וסמך לסוטה, ודוי מעשר הכתוב בספר אלה הדברים (כו, יג) מהטעם הכתוב לעיל, רצה לשנות אחריו כל הכתוב באותו הספר, משום הכי איחר אלו, הכתובים בויקרא: