הון עשיר על משנה שבת ג:ג

עד שתתגלגל . דע כי האוחז ביצה חיה ומגלגל אותה, אינה מתגלגלת מעצמה מכח הגלגול שהתחיל המגלגל לגלגלה כלל, אבל כשהיא מבושלת עד שראוי' לגמעה, מתגלגלת מעצמה מכח התחלת הגלגול, וכ"ש כשהיא מבושלת עד שנתקשת, שמתגלגת בקל. ולכן לשון גלגול בבשול הביצה מדוקדק הוא:

ולא יפקיענה בסודרין . הכא לא קאמר בשביל שתצלה, ולא בשביל שתגלגל, מפני שע"י זה אינה נצלית כתקונה, ואפילו צליה של גלגול שהיא פחותה משתצלה אינה נצלית. והכי משמע בירושלמי (ה"ג כב:) דגרסינן התם, תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה הרי זו אסורה, תני ר' יוסי מתיר, ר' אחא רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא מה פליגין במחמץ במימיו, אבל במחמץ בגופו דברי הכל מותר, ר' יוסי כדעתיה, כמה דו אמר תמן אין חמוצו ברור כן הוא אמר הכא אין תבשילו תבשיל ברור ע"כ:

בשביל שתצלה . ואפילו נצלית ממש שהוא יותר מגלגול, אין בו חייוב אלא איסור, משא"כ ברישא דאפילו לא נצלית אלא נתגלגלה שהוא בישול מועט, חייב כמבואר בש"ס (לח:) , משום הכי שינה התנא בלשונו, ולא קתני רישא וסיפא בחדא לישנא. ועוד אף כי הביצה כדוריית, אינה יכולה להתגלגל בהיותה טמונה בחול, כמו שיכולה להתגלגל בצד המיחם: