הון עשיר על משנה שבת י:ו

הנוטל צפרניו וכו' . טעם היות משנה זו שנויה בסוף דיני ההוצאה קודם דיני הזריקה, לרמוז דבהוצאה בעינן עקירה דומיא דנוטל צפרניו ודומיו דעוקר החפץ ממקומו, ואגבו שנה התולש מעציץ נקוב דדמי ליה:

וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת . צ"ל דגודלת דמי למלאכת בונה יותר מדמוי כוחלת למלאכת כותב, ודכחלת דמי למלאכת כותב יותר מדמוי פוקסת למלאכת בונה, ואפילו הכי מחייב ר"א. א"נ דהוי איפכא, ואפילו הכי לא אסרי רבנן אלא משום שבות, ונמצא דבזה הם מסודרים בסדר לא זו אף זו, דאי לאו הכי קשה אמאי הפסיק בכוחלת דדמי לכותב, בין גודלת ופוקסת דדמו לבונה לפי מסקנת הש"ס (דף צה.) וכמ"ש הר"ב:

רבי שמעון פוטר . כשתלש שלא כנגד הנקב, אבל תלש כנגד הנקב אף ר"ש מודה, ירושלמי (ה"ו סד:) . וה"ט דנקט התנא לשון המשנה בענין שיצטרך לומר בדברי ר"ש בזה ובזה, דמשמע דבתלישה השוה בשניהם דהיינו שלא כנגד הנקב הוא דפטר ר"ש, ולא בתלישה הבלתי נמצאת בזה ובזה, דהיינו כנגד הנקב דלא שייך אלא בנקוב: