הון עשיר על משנה פאה א:ד

ונשמר . מסתמא מפני שהוא אוכל נשמר, משום הכי סמכו אליו, אע"ג דמלעני ולגר תעזוב אותם (ויקרא יט, י) שהוא ספיה דקרא נפיק:

וגידוליו מן הארץ, ולקיטתו כאחד . כך הוא סדר הדברים, שבתחילה הפרי גדל, ואח"כ נלקט. משום הכי לא סדרם להפך, כסדר הנפקותא (דידוהו) [דידהו], ואכל דקדים ברישא כסדר הנפקותא, אע"ג דראוי היה להיות נשנה אחר לקיטתו כאחד, הוא מפני שעל עיקר זה נצטוינו על הפאה, שיהיה לו לעני מה לאכול:

והתבואה והקטנית . הם בכלל זה ודאי, ואין אתה צריך לעמוד עליהם איזה מהם בכלל ואיזה מהם לא מכלל, דהירקות והאלנות אתה צריך לעמוד עליהם לידע איזה מהם בכלל ואיזה לא, מפני שאינם בכלל זה כלם, וזה הוא מאי דקמל"ן תנא, ואע"פי שנשמר אפשר שלא ימצא בתבואה וקטנית, מ"מ מלתא דלא שכיחא היא שימצא תבואה וקטנית של הפקר, חוץ מבשביעית, שהרי אינם יוצאים אלא ע"י זריעה, ועיקר חיות האדם תלוי בהם: