התעוררות תשובה חלק ד רעו

סימן ו' בענין מה שכתב גאון אחד לעורר הרבנים נ"י שיחקורו אם יש לכל אשה ואשה כתובתה יען שאסור לשהות עם אשתו בלי כתובה. סימן ז' בענין מה שכתבו הפוסקים אם פילגש אסורה או לא. סימן ח' עוד בענין הנ"ל. סימן ט' בדברי התוס' גיטין דף כ"ו ד"ה ואפקעינהו אם בטלו מבוטל שאם הבעל עושהו בכיוון יען שזנתה כדי לפוטרה ממיתה בזה לא יועיל ולא פקעי הקידושין קושיא נאה ופלפול נאה יעויין בפנים. סימן י' בענין מה שכתבו הפוסקים בנשיאת אלמנה. סימן י"א פלפול נאה ונחמד בסוגי' דעוברת על הדת ואומרת פלוני חכם תיקן לי את הכרי עיין בפנים. סימן י"ב בענין מה שכתב הים של שלמה ביבמות שבמקום שנוהג חרם דרבינו גרשום ה"ה דאסור ליקח פלגש. סימן י"ג אם מי שמזיע הרבה גם בגדיו התחתונים הם רטובים מזיעה אם מותר לישב על הספסל בשבת ויו"ט כי ע"י זה סוחט הזיעה מהבגדים יעיין בפנים. חושן משפט סימן א' בענין דיין שנתמנה בשביל כסף. סימן ב' פירוש נכון בדברי חכמים ז"ל שאמרו כל דאלים גבר. סימן ג' בענין אשה שהי' לה גורל (בל"א לאז) והצליחה ועלה גורלה ומקבלת עי"ז סכום הרבה אם נידון זה כפירות נכסי מלוג ושייך לבעלה. סימן ד' בענין שמצוה להלוות מעות ליהודי שצריך לו בלא רבית ואפי' גוי רוצה ליתן רבית הישראל קודם אם כל פרנסתו הוא רק ע"י שמלוה ברבית לגוים אם גם בזה היהודי קודם כיון שכל פרנסתו רק מזה יעויין בפנים. סימן ה' באשה פנוי' הדרה בארץ ישראל אם משדכין לה אחד שדר בחוץ לארץ אם מותרת היא לצאת מארץ ישראל אם האיש אינו רוצה ללכת לארץ. סימן ו' על מה דאי' בש"ע יו"ד סי' קכ"ז אם אמר נתנסך יינך ועל ידי זה אינם צריכים הבעלים לשלם בעד טרחתו נאמן ויינו יין נסך אם הי' שכיב מרע ונתרפא אזי כל מתנותיו בטילי ושלו המה כמקדם כמבואר בש"ע חו"מ אמנם אם שייר לעצמו חלק אחד ממה שלו מתנתו קיימא ואומר אחר שנתרפא נתנסך יינך וממילא אין לו תשלומין ולא שייר לעצמו כלום אם כן מתנותיו בטילים ושלו הם, לפי זה הי' מקום להכשיר יינו של חבירו כי בכיוון אומר כך לתועלתו. סימן ו' עוד בענין נשיאת אלמנה שהתירה התורה להדיוט ואסור רק לכה"ג מוכח מזה שאין שום חשש סכנה ומותר להדיוט רק בכה"ג שהטילה תורה עליו פרישות יתירה אסור ליקח אפי' בוגרת כדכתיב והוא אשה בבתולי' יקח.