התעוררות תשובה חלק ד רעא

מפתחות אורח חיים סימן א' ללמד זכות על מה שנהגו העולם שלא לעשות ציצית על כל הבגדים שמלובשים בהם אעפ"י שיש להם ארבע כנפות כבר עורר בזה המג"א או"ח סי' י' ס"ק י"ג ליישב המנהג. סימן ב' לבאר הענין מה שאיתא שם בש"ע או"ח סי' י"ב ס"ג אם נסתיר כדי עניבה שהוא כשר אם צריך להיות מן הענף או די מן הגדיל לבדו בדברי המג"א שם. סימן ג' לבאר היטב בענין מה שכתב המג"א להחמיר בשמיכה שמתכסין בה בלילה לעשות קרן אחד עגול עיין שם בתשובה בארוכה פלפול נחמד ונעים להלכה ולמעשה. סימן ד' אם התחילו להתפלל על סמוך שבקדיש וברכו כבר יהי' מנין ולא בא והתחילו ברכת ק"ש ועדיין לא בא לתשלום המנין אם מותר לא' להפסיק ולומר שיקראו אנשים להשלים המנין סימן ה' אם יש לאחד מנין בביתו שבאים לכבודו למנין אם צריך ליזהר שלא יאריך בתפלתו משום טרחא דציבורא כמו דאי' בגמ' שר' עקיבא כשהתפלל עם הציבור לח האריך בתפילתו עם זה דווקא בביהכנ"ס או יען שבאים לכבודו למנין י"ל דאין מקפידין על זה. סימן ו' בענין הא דחתן פטור מקריאת שמע משום דטרוד טרדא דמצוה אבל אם אינו בתולה חייב יעויין בפנים פלפול וביאור בדבר זה. סימן ז' בענין מה שאי' באו"ח סי' ק"ח ס"ה דחולה וכדומה ולא הי' יכול להתפלל ונתרפא בשבת יכול להתפלל ולהשלים כל תפלותיו שלא התפלל עד אז. סימן ח' על מה שאיתא בשו"ע סי' קי"א שבשבת אין חיוב כ"כ להסמיך גאולה לתפלה מפני שאיננו יום צרה משא"כ ביום טוב שהמה ימי דין כדאיתא במתניתין שבפסח נידונין על התבואה וכו' אם חלו ימים טובים אלה בשבת ובפרט ראש השנה אם גם אז אין צריך ליזהר להסמיך דזכות שבת מגין. סימן ט' בענין מה שאין נזהרים העולם לדבר בשעת חזרת התפילה ובפרט בשאין שם עשרה בלעדם. סימן י' על פי מה שאיתא בשו"ע או"ח סי' ס"ט אנשים שהתפללו ביחידות ואח"כ נאספו יחד עד שהמה עשרה שיוכל א' לעבור לפני התיבה להתפלל שמונה עשרה כדי שישמע כל המנין ויאמרו קדושה ואח"כ גומר תפלתו בלחש כדאי' ברמ"א סי' ס"ט אם גם במוסף הדין כן כיון שכבר אמרו באותו יום קדושה. סימן י"א לפי מה שאיתא בש"ע סי' קכ"ח שכהן שהרג את הנפש אפי' בשוגג אסור לישא כפיו אם הכהן הי' בין אנשי מלחמה שירה חצים לצד שכנגדם שהי' בהן הרבה יהודים ובלי ספק הרג אחד מהם אם מותר לישא כפיו. סימן י"ב אם באלה התעניתים כגון תענית שני וחמישי שני אחר החג ותענית שובבי"ם שנהגו הרבה מהציבור להתענות ומוציאים ס"ת ואומרים בתפלה ענינו ויש ביניהם כהן שאינו מתענה אם מותר לעלות לדוכן כמו שאין קורין בתורה למי שאינו מתענה לישא כפיהם כי בשאר תענית ציבור נושאים כפיהם בתפלת המנחה. סימן י"ג באחד שקרא לכהן שיבא אל המנין שבביתו לישא כפיו והכהן כא רצה כבא אבל אח"כ הלוה לו לכהן מעות ולא יכול הכהן להעיז שלא ימלא בקשתו אם מותר לקרות לכהן הזה משום חשש רבית. סימן י"ד עפ"י מה דאיתא בשו"ע או"ח סי קל"ה ס"ח שאין קורין כהן אחר כהן מטעם שאמרו כהן הראשון פגום הוא לכן קורא כהן אחר אם קורין אחר כהן זה אחיו אם כן אין חשש שיאמרו פגום הוא כי אם כן גם אחיו פגום הוא ולמה קראו אותו. סימן ט"ו אם מספרין לשון הרע על אחד ואינו מזכירין שמו לידע מי הוא רק שאחד עשה כך וכך אם גם זה בכלל מספרי לשון הרע עיון שאינו יודעין מי הוא. סימן ט"ז בענין מה שכתב באבן העוזר סי' קס"ח שאין לברך בסעודה על פת הבאה בכיסנין בורא מיני מזונות רק אם הוא נילוש במשקין וממלאין בתוכו מיני תבלין עיין בפנים. סימן י"ז עפ"י מה דאיתא בש"ע או"ח קצ"ט ששלש נשים שאכלו יחד רשאות לזמן אבל אינן חייבות אבל אם אוכלות עם אנשים ביחד מחוייבות בזימון יש לעיין אם שני אנשים ישבו לאכול וגם נשים עמהם ועדיין לא התחייבו בזימון כי המה רק ב' ואח"כ בא השלישי ואכל עמהם כדי שיתחייבו בזימון אם גם באופן זה הנשים חייבות לזמן עמהם. סימן י"ח בענין מי שראה פרי חדשה אבל אין בדעתו לאכול מאותו המין אם אעפי"כ