התעוררות תשובה חלק א רלג

בזה דינא דמלכותא דינא ולפ"ז השכל הישר מורה לנו שהוא יגע ועסק בתורה עד שהי' מחדש איזה חידוש וטרח בזה מן הראוי שיהנו בניו ויורשיו מה שיש מזה טובת הנאה להם וכן המחדש נוח לו שיהנו יורשיו מזה והראיי' שכך הוא היושר הגדול שבדיניהם נותנין אותו לחק קבוע א"כ פשיטא ששייך בזה דינא דמלכותא ושייך להם ואין לזרים אתו

סי' רל"ג שאלה אם נמצא איזה היתר לעבור זמן ק"ש בשעת הדחק תשובה לא מצינו בשום שיטה או דיעה או פוסק שיש הוה אמינא לומר ק"ש אחר זמן והלכה רווחת בישראל שק"ש מצות עשה מן התורה (ויעויין בזה בפר"ח סי' ס"ז בד"ה אבל על דעת הרי"ף והרא"ש בפסקיהם ורמב"ם ושאר פוסקים דק"ל כר' אלעזר דק"ש דאורייתא ובד"ה ואחרי הודיע וכו' וז"ל ששתי פרשיות ראשונות מן התורה צריך לקרותם ב' פעמים בכל יום ככתבם וכלשונם עכ"ל וזכירת יציאת מצרים פשיטא שהיא דאורייתא פעם אחת ביום פעם אחת בלילה) וכן זמנה מן התורה וילפינן לה מקרא בשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים ומבואר ברמב"ם להדיא בספר המצות שזמן ק"ש מן התורה הוא וכן מוסכם מכל הפוסקים (ויש סברא בכסף משנה שרמב"ם סובר שזמן ק"ש מדרבנן ואשתמיטתיה דברי הרמב"ם בספר המצות שכתב להדיא שהוא מן התורה ועיין בפרי חדש או"ח סימן נ"ח בדברי המתחיל עד סוף ג' שעות שמבאר מגמרא ומפוסקים שזמן ק"ש דאורייתא הוא טעמים שההכריחו לכסף משנה לומר שזמנו מדרבנן כבר ישבם הפר"ח שם בטוב טעם ודעת) וז"ל הרמב"ם פ' א' מהל' ק"ש הל' י"ג הקורא אחר שלש שעות ביום אפילו הי' אנוס לא יצא ידי חובת ק"ש בעונתו אלא הוא כקורא בתורה לפ"ז המאחר זמן ק"ש עובר על מצות עשה שבתורה וצריך לעשות תשובה ולשוב מחטאו ולהתוודות עליה כדאיתא ברמב"ם פ"א מהל' תשובה וז"ל כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון ובין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות וגו' שנאמר כי יעשה מכל חטאת האדם והתודו את חטאתם אשר עשו זה ווידוי דברים ווידוי זה מצות עשה עכ"ל ובזמן המקדש הי' מביא על ביטול מצות עשה קרבן עולה לכפר ולרצות עליו ואיתא במתניתא מס' חגיגה דף ט' ע"ב מעוות לא יוכל לתקון זה שבטל ק"ש של שחרית וק"ש של ערבית ויש ליתן טעם כפשוטו למה אין לו תקנה אם ביטל ק"ש הגם שעשה תשובה א"כ לא נענש עוד בעונש המגיע למי שביטל מצות עשה אבל הפעולה והתקון שעושה בקיומה הן ברוחניות הן בגשמיות בפעולתה זה לא עשה בביטולה ואם גם אנוס הוא בבטולה ואונס רחמנא פוטרי' פטור הוא מעונש שלא קיים העש' אבל המצוה אעפ"כ לא עשה וראיתי מי שפירש מ"ר דברים פ"ד א"ח לוי על פסוק כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת זו מצות ק"ש ותמוה למה הוציא מצוה זו מכל מצות התורה ועוד הלא כתיב כל המצוה הזאת והוא מפרש דקאי על מצות ק"ש הנה ידוע מה שאיתא בשו"ע סי' ס"א סע"ג שיש בק"ש רמ"ה תיבות כדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם חוזר ואומר שליח צבור בקול רם ה' אלקיכם אמת ואיתא במדרש הובא בב"י סי' ס"א שכל אבר ואבר מתלבש ומתרפ' באות' תיבה של ק"ש ששייך אליה א"כ מי שמקב' עליו עול מלכות שמים שלימה וקורא ק"ש בדקדוקיה ומתקדשין הרמ"ח איבריו שלו ע"י רמ"ח התיבות שבק"ש הוא מתקדש ומתאווה לעסוק בתורה ומצות מכש"כ שאינו עלול לחטא וז"ל הכתוב כי אם שמור תשמרון את "כל" המצוה הזאת זו ק"ש קיימו מצות ק"ש ובזה תהי' מסוגלים לשמור כל המצות כמובן ובזה יש להבין מה שאמרו חכמז"ל לא חרבה ירושלים אלא מפני שבטלו בה ק"ש שחרית וערבית דאילו הי' קורין ק"ש שחרית וערבית לא הי' עלולים לחטא רק אדרבה נתאוו לעשות בתורה ובמצות בטוב

איברא במי שירא שיעבור זמנו אם קרא אותו בלא תפילין ובלא ברכות קודם זמנה פשיטה שיצא מצות עשה מן התורה ואם אנוס הוא בכך כגון שלא היו לו תפילין צריך לקרות ותו כדי שלא יעבור זמנה כדאיתא להדיא בגמרא ברכות פ"ב שכן עשה רב (דף י"ד ע"ב) ששלוחו התאחר מלהביא לו התפילין וירא