הין צדק קיט

גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו יעש"ה. וי"ל עוד השייכות לזה הפסוק לפרשת החדש. עפימ"ש בספרי מאזני צדק בפירש"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם. ומ"ע פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. בשם מחו' מוהר"י עביר שליט"א שלא יקשה על האדם למה אמרו חז"ל אין ישראל ניזונים אלא מתמצית או"ה. והרי בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית נבר' העולם ע"כ הקדים סדר המאורע לאבות העולם. צדיקים שבכל דו"ד. ובזה ימצא אשר הכל אשר לכל הוא מהנסיונות. ומעשה אבות ירשו בנים. וזה כח מעשיו הגיד לעמו טעם לתת להם נחלת גוים ודפח"ח. ובזה אמרתי שם סמיכות התורה לעיני כל ישראל בבראשית ברא אלקים את השמים וא"ה. השתלשלות והמאורעות. ואח"כ מתחילין התורה והמצוה מהחדש הזה לכם. וזה הכונה בתהלים כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ומאורעו' שלו. ומלחמותיו ונסיונותיו בחרב וברעב. ויוציא עמו בששון ברינה את בחיריו (מיד פרעה ומיד מצרים) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו. בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצרו ולא יפלו פניהם ח"ו בעול גליות. עיי"ש כי קצרתי במובן. וזה שרמז המד"ר החדש הזה. הה"ד ויהן להם ארצות גוים דלכך מתחיל התורה מבראשית לספר סיפור האיך נטל הקב"ה ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצרו. ולא יזיזו מהשי"ת זיז כל שהוא. ויעמדו בנסיון אחר נסיון. כמו שעמדו אבות אבותינו אי"ו ובניהם אחריהם בכל דור ודור אכי"ר: החדש הזה לכם. במד"ר. ד"א החדש הזה לכם. אמר שלמה (משלי ח') בי מלכים ימלוכו וכו' עיי"ש. עוד שם להלן ד"א החדש הזה לכם הה"ד (משני ה') והיו לך לבדך ואין לזרים אתך. וכו' עיי"ש. ונבס"ד עפ"י הש"ס ר"ה. באחד בניסן ראש השנה למלכים וכו' ושם דף ג'. אמר ר' חיסדא ל"ש אלא למלכי ישראל אבל למלכי אוה"ע מתשרי מנינן ע"ש. והנה הידי משה. פי' לקיים מה שנאמר בי מלכים ימלוכו פי' שכל המלכים מונין מניסן וכו' ע"ש. ולכאו' יקשה דהרי מסקינן שם דלא שנו אלא למלכי ישראל. ע"ז דרש ד"א החדש הזה לכ"ם דייקא לישראל. הה"ד יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך: שמעתי מפה קדוש הרב רבי מרדכי מנאדבורנא זללה"ה. כשהי' בקוו"ד בשבת פרשת החדש. בפסוק אל תאכלו ממנו נא וגו'. פירש"י ז"ל שאינו צלוי כל צרכו קורהו נא בלשון ערבי. ע"כ לשון רש"י. והנה יש כאן סתירת רש"י ז"ל דבפסוק דבר נא פירש"י אין נא אלא לשון בקשה והרי בכאן פירש"י שאינו צלוי כל צרכו קורסו נא בלשון ערבי אלמא דתיבת נא יש לו פירוש אחר ג"כ. והאיך כתב רש"י. אין נא אל"א לשון בקשה. אמנם נ"ל דבאמת אין נא אלא לשון בקשה. וגם בפסוק אל תאכלו ממנו נא לשון בקשה ר"ל דהנה במנהגו של עולם שמקבצי' ומבקשי' קמחא דפסחא לחלק לעניים וכל דכפין ייתי ויכול. וכל דצריך ייתי ויפסח. אבל מהראוי והנכון שהקרבן פסח יעשה כל אדם משלו ולא יצטרך לבקשות וקבצנות של הנדיבים. אשר ע"כ השי"ת צוה לברך את ישראל לומר שהם אל תאכלו ממנו נ"א לשון בקשה מאחרים. אלא כאו"א יעשו את הפסח משלו בהרחבה. ושלא יצטרכו בני ישראל זה לזה וסיים בה הכי בהאי לישנא. והנה עתה בזו הרגע אומרי' אחרי התורה הזאת בשמי במתיבתא דרקיע. ע"כ דפח"ח. תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח. וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנא' ותאמר אסתר למלך בש"ם מרדכ"ו. זי"ע: לשבת שמברכין החדש יהי רצון מלפניך יאו"א שתחדש עלינו את החדש הזה לטובה ולברכה. ותתן לנו חיי"ם ארוכים. הנה נזכר כאן אחד עשר פעמים חיי"ם לעומת י"א חדשים שמברכים החדש. חוץ מראש חדש תשרי שאין מברכין החדש משום דכתיב בכסה ליום חגינו. שהחדש נתכסה ונעלם (ר"ה ח'.) ואם נדקדק היטב בלשונות של חיים. כסדרן מר"ח ניסן. חיים ארוכים וכו'. נמצא חיים של יראת שמים ויראת חטא. על חדש תשרי ימי הנוראים וכפל הלשון ירא"ת שמים. וירא"ת חטא, י"ל דקאי